מבוא
ילדה דתייה בת שבע רועדת מפחד לאחר יריקה וגידופים של "גברים גיבורים" בעיר שהשמש בושה, כנראה להאיר. אות וסימן לקנאות שחורה ומאיימת.
זה מניע אותי לנסח מחדש שירים אולי גם תפילות שיש בהן שבח לאלימות, לשנאה ולרוע.
ניסיון אחד מוצג לפניכם, כן, אפשר לשיר…
כל התייחסות תתקבל בברכה
תודה על תשומת הלב
מוטי
מעוז צור ישועתי לאור ולשמחה / מוטי לקסמן, תשע"ב
"מעוז צור ישועתי,
לך נאה לשבח,
תיכּוֹן בית תפילתי,
ושם תודה[1]" נְשַׂמֵחַ.
ושם תודה[1]" נְשַׂמֵחַ.
ריח הדרים
עולה מכל העברים
עולה מכל העברים
"אז אגמור
בשיר מזמור
חנוכה [1]" הוא חג האור.
<>
"כל איש ידעגם יבין,
שבתוך תוכו נר בוער,
ואין איש שאין לו נר [2]"
כך נוכל לזמר.
אבוקה גדולה תאיר
אם, אב וגם צעיר.
"אז אגמור
בשיר מזמור
חנוכה [1]" הוא חג האור.
<>
מכבים גדולים היו
את האור הטוב מצאו
חופש, אמונה ודרור
הם הנחילו לנו אור
שמחת-לב כנה
לכל בנות ובני האומה
"אז אגמור
בשיר מזמור
חנוכה [1]" הוא חג האור.
<>
ילדים וגם גדולים
סביב נרות הם צוהלים,
אור נרות וגם תורה,
אור נרות וגם תורה,
ממלאים כולם שמחה.
אור שמחת לב,
יסלק כל צער וכאב
יסלק כל צער וכאב
"בני בינה
ימי שמונה
קבעו שיר ורננים [1]."
ימי שמונה
קבעו שיר ורננים [1]."
הבהרות ומראה מקום
1. מתוך השיר המסורתי "מעוז צור ישועתי".
2. על פי אמירה של הרב קוק על אור נרות לרבים.
אכן זוהי רוחה האמיתית של היהדות
עץ חיים ואור היא למחזיקים בה
וההולכים בחשיכה
לא יראו אור
חג שמח מוטי,
"בעיר שהשמש בושה לה" ציירת את הילדה כנרדפת ע"י היוונים החרדים ויפה עשית, אף כי מן הסתם לא ישפיע על המשטרה או על הציבור המופרע.
רות
תודה חנה, תודה רות,
אני עדיין מאמין
"כל אחד הוא נר קטן
וכולנו אור איתן
סורה חושך מן האור…"