אני מתפלל / מוטי לקסמן המלמד ב"חיידער" לימד אותי אותיות גדולות וקטנות מן התורה. המורה ב"יסודי" הסביר לי פסוקים ופרקים מן המקרא. ב"בר-אילן" הרצו לי על פרשנים, מדרשים ומחקרים לגבי התנ"ך.   ואמא שלי, שבציפרניה גרדה מן העולם מעט שיירי מציאות לחיים שלי, לא לימדה. היא לא ידעה ללמד, גם לא להרצות. אבל רק ממנה למדתי, ממהותה ספגתי: להסתכל, לברך, ...

שודד וקבצן / מוטי לקסמן שודד לבבות נשים פגש מקבץ חיוכי ילדים. לשודד היה מה לקחת, לקבצן היה הרבה לתת. השודד המשיך לחפש קורבנות. הקבצן יצא לחלק מתנות.

אמרתי לא / מוטי לקסמן   נכון, אמרתי "לא". וקמת והלכת. כן, כך אמרתי, אמרתי "לא". את זה שמעת היטב, שמעת, קמת והלכת.   את הצליל המהוסס, את הרעד בקול אוזניך לא קלטו? בפרפור היד לא הבחנת? את הדמעה בעין את תזוזת הרגליים, אליך לא ראית?   לא, לא רציתי להישאר לבד לא את עורפך המתרחק רציתי לראות.   אבל ...

עקיבא יקר, איני יודע אם זה מקובל פה בפורום בננות, אבל אני מוכן להסתכן בנזיפה מנהלית. אני מעלה מעין פניה גלויה אליך, ליתר דיוק לספרך החדש [1]. השירים, שאחדים מהם העלית גם כאן [2], מעניינים מעוררים תחושות גם מחשבות. בין השאר, אפשר למצוא בהם דיון אמנותי בשאלת היחס בין היוצר ליצירתו. יש יוצרים שרואים ביצירתם את כל העולם כולו, בבחינת ...