ילידת 1964. הנחתה סדנאות כתיבה ושירה במוסדות שונים וכתבה ביקורות אמנות ושירה בעיתונים ובכתבי-עת. בעלת תואר דוקוטור מאוניברסיטת תל-אביב (על תל-אביב בשירתו של אבות ישורון). זכתה בפרסים שונים, ובהם פרס רון אדלר לספר ביכורים (1994), פרס קרן יהושע רבינוביץ לשירה (2000) ופרס היצירה לסופרים עבריים מטעם קרן ראש הממשלה (2001). סיפורה ידיעת היבשת זכה בתחרות הסיפור הקצר של עיתון 'הארץ' לשנת 2004. מתגוררת בתל-אביב.
אפרת, הראיון מרתק וחשוב, אני שמחה שצפיתי בו. דברייך נותנים מילים מדוייקות לתחושות הקשות שקשה לתת להן מילים. התבוננותך על החוויה הטלויזיונית בעת מלחמה כל כך נכונה. נראה לי שדברייך עליה יכולים להיות התחלה טובה למאמר מרתק על טלויזיה בשעת מלחמה.
תודה, מירי, מעבר לכנות (שהיא צו – פוליטי? – עליון בעיני) נדמה לי שהצלחתי לגעת בחוסר האונים מול התביעה לייצר 'דיעה' לכאן או לכאן. טוב שהעולם מורכב גם מנשים ולא רק מגברים דעתנים.
הי אפרת
ראיתי והתחברתי.
מזדהה עם התחושה שלהיות פוליטי זה להיות חשוף גם במחיר חוסר היכולת לבחור או להגדיר תחושות של בעד ונגד. הכלי היחיד כמעט העומד לרשותינו בחוויה שלי הוא אנחנו וגבולות ההבנה והרגש שלנו, ומה שאין בכוחנו לחוש מקרוב קרוב לא יכול להיות שלנו. במובן הזה מזדהה עם כך שדרושה התעוררות פנימית ויכולת לגרוס את התוכן למשהו משמעותי, עם חיבור אישי כדי להיות קרוב לחוויה.
תודה על האפשרות להיות קרובה.
יעל
הי יעל, תודה, אכן גבולות ההבנה והרגש של כל אחד מאיתנו, הם לדעתי קו ההתחלה ההכרחי. יותר משאני מדברת על "פוליטי" אני בעצם מדברת על מוסרי, שאמור להקדים אותו. ושוב, תמיד כל מלה מתפצלת להיפוך שלה ברגע שהיא הופכת לדגל. בסוף יישאר רק הניפנוף…
אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
אבל זה בגרמנית, איכס…
וגם לא מבינים, אולי תתרגמי?
את טוענת שאת לא פוליטית אז מה השיר הפוליטי הגרוע שהכנסת ב"לצאת" ומה כל הראיון הזה אם לא פוליטי.
בעיני מצא חן השיר, הראיון ובעיקר תאור הילדות של הפחד מהמחבל ודמותו האמיתית הפער שקיים תמיד, גם עכשיו.גם בקשר אלינו בעולם
אפרת, הראיון מרתק וחשוב, אני שמחה שצפיתי בו. דברייך נותנים מילים מדוייקות לתחושות הקשות שקשה לתת להן מילים. התבוננותך על החוויה הטלויזיונית בעת מלחמה כל כך נכונה. נראה לי שדברייך עליה יכולים להיות התחלה טובה למאמר מרתק על טלויזיה בשעת מלחמה.
תודה, חגית (-:
חכם וכנה כרגיל אצלך.
תודה, מירי, מעבר לכנות (שהיא צו – פוליטי? – עליון בעיני) נדמה לי שהצלחתי לגעת בחוסר האונים מול התביעה לייצר 'דיעה' לכאן או לכאן. טוב שהעולם מורכב גם מנשים ולא רק מגברים דעתנים.
הי אפרת
ראיתי והתחברתי.
מזדהה עם התחושה שלהיות פוליטי זה להיות חשוף גם במחיר חוסר היכולת לבחור או להגדיר תחושות של בעד ונגד. הכלי היחיד כמעט העומד לרשותינו בחוויה שלי הוא אנחנו וגבולות ההבנה והרגש שלנו, ומה שאין בכוחנו לחוש מקרוב קרוב לא יכול להיות שלנו. במובן הזה מזדהה עם כך שדרושה התעוררות פנימית ויכולת לגרוס את התוכן למשהו משמעותי, עם חיבור אישי כדי להיות קרוב לחוויה.
תודה על האפשרות להיות קרובה.
יעל
הי יעל, תודה, אכן גבולות ההבנה והרגש של כל אחד מאיתנו, הם לדעתי קו ההתחלה ההכרחי. יותר משאני מדברת על "פוליטי" אני בעצם מדברת על מוסרי, שאמור להקדים אותו. ושוב, תמיד כל מלה מתפצלת להיפוך שלה ברגע שהיא הופכת לדגל. בסוף יישאר רק הניפנוף…