אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
המתים
המתים קוראים לי
בקול רם יותר
מן החיים
שאינם קוראים.
המתים נעים בי
בנועם רב יותר
מן החיים
שאינם נעים.
מתוך "אנך ואנחה"
המתים
המתים קוראים לי
בקול רם יותר
מן החיים
שאינם קוראים.
המתים נעים בי
בנועם רב יותר
מן החיים
שאינם נעים.
מתוך "אנך ואנחה"
החיים אינם קוראים (ואת השיר?) ואינם נעים, לא נעים. יפה. מתכתב עם לסקלי, אני מניח
אפיגון של עמיחי-רעי המתים.
וירטואוזי
היי אפרת
זאת תחושה חזקה עם המתים, יש לי כמה מתים שקוראים לי בקול רם יותר מהחיים, נגעת לי באזור החושך, הזכרת לי משהו שחשבתי שהוא סודי.
להתראות טובה
חזק.
הי לכל המגיבים: לא חשבתי על חזי אבל בהחלט מתקבל על הדעת, בקשר לעמיחי: הלוואי, בקשר לוירטואוזי: ד"ש לאסף מ"הנסיך הקטן" ותודה, ובקשר לטובה: ברוכה הבאה לעולם הבא
החיים נעים ועוד איך, בואי בואי לחתור בכנרת!
שיר חזק.
ולי השיר מזכיר את חנוך לוין דווקא. מה דעתך?
השבוע שוב קראתי בספרך המצמרר, גלוי-הלב (והגוף) והאמיץ.
ואני מקווה (כל-כך מקווה) ששלומך טוב, ושאי-פעם ניפגש שוב.
הי עיינה
אני גם מקווה ששלומי טוב, אין לי מושג. הפלאפון שלי אבד ועימו כל המספרים. תתקשרי? לשמעון יש, אם אין לך
אפרת