אפרת מישורי
ילידת 1964. הנחתה סדנאות כתיבה ושירה במוסדות שונים וכתבה ביקורות אמנות ושירה בעיתונים ובכתבי-עת. בעלת תואר דוקוטור מאוניברסיטת תל-אביב (על תל-אביב בשירתו של אבות ישורון). זכתה בפרסים שונים, ובהם פרס רון אדלר לספר ביכורים (1994), פרס קרן יהושע רבינוביץ לשירה (2000) ופרס היצירה לסופרים עבריים מטעם קרן ראש הממשלה (2001). סיפורה
ידיעת היבשת זכה בתחרות הסיפור הקצר של עיתון 'הארץ' לשנת 2004. מתגוררת בתל-אביב.
אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
אכן היה פעם עץ אפילו גזע מלא אין לנחמה ובטח שלא שורשים. עץ הכי לא דומה למה שהיה צריך להיות . רק שלד.
עצוב
כל כך מלא עץ, זה כאילו שאין שום דבר בעולם חוץ מהעץ הזה…
מענין האם היה לשיר גם כח בלי צורת השורות האלה?
מה שברור שככה יש שיר בתוך שיר.
עד השורשים.
להתראות טובה
אני כל כך אוהבת את הצורה הויזואלית בה את מפרסמת את השירים שלך. זה כל כך מוסיף ומעניין. אה, כן, גם אהבתי את השיר 🙂 מקסים.
שיר חזק ביותר-קשה כמו העץ עצמו
שיר מדהים.
עץ שאיננו עץ
רק שאיפה לעץ
יפהפה.