יוצרים הם עם תמים

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

st1\:*{behavior:url(#ieooui) }

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt;
mso-para-margin:0in;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

 

גם אני הרבה פעמים.
יש בזה חוזק, יש בזה חולשה נוראה.
לפעמים עיוורון.
הייתי בפורומים שנסגרו בגלל טרול.
כל הוויכוחים שמתקיימים כאן התקיימו גם שם.
כן לסגור, לא לסגור.

טרול מתיישב על נקודת תורפה אנושית ומזריק את הטוקסין שלו לתוך גוף החולשה.

אני חברה בבלוגים נוספים, ברשימות, במחשבה שניה. אין שם מחלות כאלה, ולא במקרה.

הטרול קרא את החולשות של המקום הזה והתיישב עליהן.

במילים אחרות, הטרול הוזמן על ידי תת ההכרה הקולקטיבי של המקום.

הרי הרעל נשפך כאן בשפע הרבה לפני שבא לגאול אותנו מעצמנו "כבוד המשיח".

אם האנשים כאן יהיו חכמים וחפצי חיים ניתן יהיה להיפטר ממנו.

אבל אני רוצה לחזור לכותרת.

"יוצרים הם עם תמים".

למה בחרתי בכותרת כזאת? משום שאינני מפסיקה להשתאות.

מסתובבת פה סיגל אחת, דמות וירטואלית לגמרי, ומחסיון זה, היא מטיפה.

כן לסגור, לא לסגור. מה להגיד, לא להגיד, איך להגיד.

והתמימים עונים לה. עונים ועונים ועונים.

ואף אחד לא שואל, רגע גברת, מי את שתאמרי לנו איך לנהוג? האם את תשלמי מחיר?

מה האינטרס שלך בכלל להטיף לכאן או לכאן ומאיפה לך החוצפה, כדמות וירטואלית,

להטיף לאדם מזוהה, גלוי פנים, כיצד להתהלך בעולם הזה.

סיגל הוירטואלית נשמעת לי לפעמים ממש כאילו יצאה מפרק מפואר בסיינפלד.

למשל, דמות שמעידה שמעודדת את ילדיה להציף פורום בכדי להגן "על כבוד השירה בישראל".

מה זה החארטה הזה תגידו לי? אתם באמת מאמינים לה?

ועכשיו נחזור לקרקע המציאות,  בכדי שתבינו אילו מחירים יכול לשלם אדם במציאות,

על מעללי טרול בוירטואליה..

לפני כשנתיים התחזה לי כאן טרול.

הטריד בשמי משוררת שכיכבה כאן.

היא האמינה שאני מטרידה אותה.

אין לי מושג למה, לא הכרתי את האישה הזאת ואני ידועה כאישה שאומרת דברים גלויות.

ובכל זאת היא האמינה, ופנתה ליעל ישראל, ולא אלי ישירות..

ולא רק היא פנתה ליעל ישראל.

עוד דמות מרכזית כאן פנתה ליעל ישראל. ולא אלי ישירות.

ולך תוכיח שאתה לא טרול. אם אין מערכת זיהוי איי פי בבננות.

הסתלקתי מהמקום כמו מאש. וכך גם חברתי המסכנה, שזו הייתה האפיזודה היחידה שלה ברשת,

וזו אני ששכנעתי אותה להגיע לכאן. וככה נפל עליה, וגם היא הואשמה.

לימים פגשתי את אותה משוררת בפסטיבל מטולה, שוכנו יחד באותו מלון.

יומיים הסתכלתי עליה עד שאזרתי עוז, וממש לפני ההסעה בחזרה ניגשתי ודיברתי איתה.

לשתינו היה מאוד לא נעים, אבל הייתי חייבת לעשות את השיחה הזאת איתה.

אלה המחירים שמשלמים במציאות על טרול בקהילה ברשת.

והמשקעים נשארים לנצח במציאות. והם לא ייעלמו.

ולכן, כשראיתי שמושתלות כאן הודעות בשמי הסתלקתי.

ואני שמחה להסתלק ולא להיות מקושרת לשום קטסטרופה כזאת במציאות.

מי זאת הסיגל שמטיפה איך אנשים גלויים צריכים להתנהג ברשת, מאחורי חסותה האנונימית אין לי מושג. היא יכולה להיות כל אחד.

אני כן חושבת שרק במקום שיש אנשים מאוד תמימים,

עונים לעצות מיצור וירטואלי, בכזאת רצינות תהומית.

ובהצלחה בגירוש השדים, הטרולים ושאר מרעי בישין.

 

ותוספת מאוחרת לאחר שקבלתי כמה מיילים מנאצים אנונימים בתגובה.

אני מאמינה ל'סיגל', שהיא אכן הציפה בבננות. כפי שהיא הודתה. (אני אצרף את תגובתה כלשונה למטה). אני ממש לא מאמינה שסיגל שכנעה את ילדיה הרכים להציף בבננות "בשביל השירה בישראל".. מעניין מה היה המניע האמיתי של מר, או גברת 'סיגל' לאותה הצפה, שיצא לי לחזות בה באותו לילה בהשתאות רבה. יש לי מסקנות משלי. אני אשאיר לכם להסיק את המסקנות שלכם.

כך או כך, זה שהגברת אדון סיגל, שיחקה כאן כאחד הטרולים המציפים האובססיביים, צריך להדליק אצל כל בר דעת נורה אדומה.

גובה) 10/08/2010 22:17 סיגל

בכל אופן יש כל מיני דרכים להגיב לאנשים אלימים, ראי מה שקורה כאן בבננות למשל, אחרי שיחה ביני לבין גיורא פישר אצל אמיר אור חידדנו את העניין שלאנשים עויינים וחולים אסור לתת במה ואסור להתייחס אליהם. התחלתי להקפיץ למגיבים כאלה את חלון התגובות בכל פעם שכתבו משהו וכך אף אחד לא הספיק לקרוא את מה שהם כתבו והם נלכדו בבידוד ונהיו מיותרים.
מה שקרה בהמשך היה מדהים. אנשים אחרים קלטו את הקטע והמשיכו את הדרך כך גם כשלא הייתי כאן המשיכו להשתיק אותו בהקפצת חלון ריק ובלי שום יחס למעט השתקה בעלת הברה אחת שששש:)))
בהמשך אף שיתפתי את ילדיי במשחק שכן הם נמצאים רוב היום ליד המחשב ובקשתי מהם שמידי פעם יכנסו לבלוגיה ויבדקו אם כותבים דברים רעים ואם כן אז שיקפיצו את חלון התגובות. "למה אמא?" שאלה בתי שכל היום מתקשקשת בפייסבוק, "בשביל השירה בישראל ונצחון הטוב על הרע", עניתי לה ןהיא נרתמה לעניין.
אז זאת הוכחה שאפשר לנצח, ומרגש איך שבלי תאום מראש אנשים הצטרפו למאבק השקט, ומאמינה שאם נמשיך בכך בכוחות מאוחדי,ם תוכלי לכתוב סיפור חדש, הרבה יותר אופטימי🙂