זמן הרוך אישה, אימא, מלמדת, מנחה ועובדת עם אוכלוסיות מוחלשות
Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt;
mso-para-margin:0in;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
שלום לכולם,
דברים מאוד תמוהים מתרחשים בבלוגיה.
חברים מודיעים לי על תגובות שנכתבות בשמי, ודיונים שנערכים סביב אותן הודעות כביכול.
בקשתי משירלי להתערב, נתתי לה את האיי פי שלי, הוא קבוע, בכדי שתוודא שלא הוצאתי ולו רבע פסיק בבננות, מאז עזיבתי.
ושוב אני מודיעה, ושוב מודיעה, כל הודעה כאן בבננות שנכתבת בשמי היא לא ממני.
ודבר נוסף, כשעזבתי תמהתי מדוע מישהי בשם סיגל, דמות וירטואלית, עוסקת באובססיביות בנתינת עצות כיצד הבלוגיה אמורה להתנהל.
הבהרתי שאין היגיון שדמות בחסות וירטואלית תיתן עצות לדמויות ממשיות, כיצד להתנהג.
כנראה שדרכתי על קן צרעות, מאז הפנו אותי חברים, לאינסוף תגובות, מצד אותה דמות, שמאשימה אותי בטרוליות ברשת.
זו לא פעם ראשונה שזה קורה לי בבננות, ולמעשה זה קרה לי לפני שנה, בדיוק באותו אופן פה בבננות. אבל איזו הפתעה, בניגוד לפעם הקודמת שהפצעתי בעולם השירה, וכמעט שלא הכרתי אף אחד, ואף אחד לא הכיר אותי, הנה הפעם מתרחש לו התיקון. גיליתי שיש לי חברים בבננות! לא אחד ולא שניים, שממש איכפת להם ממה שמנסים להדביק לי פה.
וגיליתי שמי שמנסה להלביש לי את דמות הטרול אולי מצליח לשטות באנשים לפעמים, אבל לא מצליח לשטות בכל האנשים כל הזמן.
וניתן לומר שההתנהגות האובססיבית הנ"ל רק העלתה סימני שאלה נוספים לגבי אותה גברת/אדון, ויותר משאותן צעקות טרול, טרול, מדברות עלי, הן מדברות על זה שכותב אותן.
צריך להיות אדם מאוד קטן ומפוחד בכדי להאשים סתם ככה בהתחזות, שירחם האל על היצור המיסכן שצריך להגיע לנקודה כה שפלה בחייו.
ורציתי להגיד תודה לכל החברים שלא ידעתי אפילו שיש לי.
תודה.
ורציתי לומר תודה לטרול, שהוסיף הזדמנות שניה בכדי להוכיח לכולם מי הוא. תודה טרול.
אתם מוזמנים לבוא ולבקר אותי ב'מחשבה שניה' וב'רשימות'.
וכשבבננות יתקינו מערכת סינון ויכבדו אותי כבלוגרית, כפי שיש בכל בלוג ראוי, ולא יעמידו אותי חשופה מול כל משתין אומלל בקיר, אחזור.
חיזקו ואימצו.
חיים טובים.
שלכם
יודית
חזקי ואמצי כולם איתך את ישרה דוגרית ומשוררת אמת
משוררת מחאה מי שיש לו אמירה חברתית נוקבת בשיריו לא יכול להיות טרול לא יכול לחבוש מסכה רעה ומכאיבה מי שנוטל חלק בגרילות תרבות נגד עוולות חברתיות ומוצא זמן פנאי בתוך שגרת יומו קשת היום לא יהיה שקרן אוהבים אותך ומחזקים את ידיך יקירה
ועזבי אותך מהרפש א תחזרי לכאן כשהכל יהיה שפוי עם מערכת מזהה
תודה רבה.
שלום יודית
גם אני מצטרפת לתמיכה בך
נגד הכוח השחור.
מי יתן ויחזור
וישוב להיות אור
תודה רבה.
תודה רבה חנה.
תודה רבה גבריאלה.
אוהבים אותך יודית
ושוב תודה.
אבל אולי תפסיקו כבר עם הודעות התמיכה הדרמטיות- היא לא חזרה מהקרב , והיא לא עברה טראומה (הכוח השחור , אין שום יאוש וכו').
תרגיעו- כולה אינטריגה. אין פה כוחות אופל שצריך להתמודד איתם.
חלאס
למפרגן, אתה מאוד טועה. מי שהיה קרוב אלי בימים האחרונים יודע כמה רע הרגשתי, וכמה בריאות זה לקח ממני, לראות אינסוף הודעות מטורפות, ששמי נישא בהן, רצות על המסך.
תחשוב, אדם חי חמישים שנה על פני האדמה, שוחר טוב, ופתאום פעמיים תוך שנה תמימה, כוח, שאין לו מושג מיהו, טורח להפוך אותו לדמות דמונית.
אני יכולה להגיד רק תודה לחברים שמצאתי כאן.
והנה אני אומרת שוב, תודה רבה לחברים שלי כאן.
הביקורת כוונה למגיבות , בלי קשר למה שאת עוברת ומרגישה.
הן פשוט מבינות מה עברתי. ושוב אני אומרת להן ולהם תודה. אתה יודע כמה נדיר בעולם שלנו לגלות אנשים שאיכפת להם ממך?
מגיע לך יודית רק טוב ,כי את אשה בן אדם טוב וישר ,מה שבלב – בפה. תוכך כברך
תודה רבה, ואני מתחילה לחוש מבוכה.
אני אסגור את הפוסט הזה עוד מעט לתגובות ואחזור כשיהיה כאן זיהוי משתמש.
היי יודית, רק להגיד בשמי ובשם ידידים שאנחנו מעריכים ואוהבים אותך. והעיקר לא לפחד כלל ואין שום יאוש בעולם כלל. ואחרי ליקוי המאורות יפציע האור. שלך, בידידות
תודה רבה לך.
יודית, אל תרפינה ידייך.
מקווה לקרוא עוד שירים ומחשבות שלך כאן.
ישר כוח את משוררת מיוחדת.
סימן הזיהוי שלי הוא
מ.י.
תודה לך מוישלה, אחזור כשיהיה מנגנון זיהוי.
חברים, אני רוצה לנעול את הבלוג לתגובות, ולא בטוחה איך עושים את זה. אם אנעל יימחקו התגובות וזה לא הוגן והגון.
לכן אני מודיעה שמעכשיו לא אפרסם כאן יותר תגובות, סליחה מראש, ומי שרוצה לכתוב לי תמיד מוזמן במייל אישי.
חיים טובים לכולם והתנצלות מראש.
נתראה בשמחות.
ותודה שהייתם איתי כשהייתי זקוקה לכם.