זמן הרוך
  • יודית שחר

    נולדתי על גבול שכ' התקווה, אני חיה בפתח תקווה עם שני ילדי. תקווה היא מילה משמעותית בסיפור החיים שלי. למדתי היסטוריה באונ' תל אביב וחינוך מיוחד בסמינר הקיבוצים. אני מלמדת ומנחה אוכלוסיות מוחלשות. כותבת שירה מגיל שבע, מפרסמת שירה פוליטית חברתית בכתבי עת: "קשת החדשה", "מטעם", "משיב הרוח", "מעין", "עמדה", "הכיוון מזרח", "אתגר", "הליקון", "עיתון 77" ועוד. באנתולוגיות: "אדומה", "עקלקלות", "לאחותי, כתיבה פמיניסטית" ועוד. ספר שירי הראשון, "זו אני מדברת", יצא בימים אלה בהוצאת "בבל" ובתמיכת קרן "קסת"  

הודעה

שלום רבותי, אני משהה את פעילותי בבננות.
טרול רושם בבננות הודעות בשמי. ומי כמוני נכוותה מהעיניין בעבר.
לפני כשנה שנתיים טרול חיקה אותי כאן בבננות ורשם הודעות בשמי
ואנשים היו משוכנעים שזו אני.
אני וחברתי, שהואשמה גם, פרשנו בזמנו מבננות.
חזרתי. יש לי נטיה למחוק דברים רעים.
חלק מהאנשים בפרשה הזאת לא חזרו לכאן יותר.
עכשיו אני רואה הודעות חדשות נשתלות פה בשמי וממש לא מתחשק לי פרק ב'.
אז אני אומרת לכם שלום.
ומכאן ואילך כל הודעה בשמי היא לא ממני.
אני לא מגיבה ולא מפרסמת פה יותר.
חיים טובים לכולכם.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליודית שחר