מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
הֵם אוּלַי הִתְבּוֹלְלוּ פָּחוֹת
וְהַגֶּנִּים –
הַגֶּנִּים הֲגוּנִים
תּוֹרוֹת הַגֶּזַע יוֹכִיחוּ
וּמִשׁוּם כָּךְ
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.
תְּנוּ דַרְכּוֹנִים לְמוּגֵי הַלֵּב
אַחֶרֶת יְסַפְסְרוּ הַכֹּל
הַנִּיחוּ לְעַם הָאָרֶץ
כָּל עוֹד לֹא נֶהֶפְכָה.
איזו בקורת צינית ממקום של כאב יש בשירך רות
הם יספסרו בכל
כל עוד לא נהפכה נינווה המודרנית
שיר חזק הלוקח לכל מיני מקומות
תודה חנה יקרה על דבריך הנכוחים,
רות
מצא חן בעיני מאוד דפוס הרטוריקה, הרגשה של חריפות וכעס, רטוריקה של נביא. אבל אודה ואבוש שנדמה לי שהבנתי רק את החלק השני (תנו להם דרכונים). החלק הראשון לא לגמרי ברור לי. מי הם אלה שלא התבוללו? מאוד מאוד אשמח שקורא כלשהו של השיר יסביר לי. מצטערת על המגבלה שלי…
רננה שלום,
שמחה על תגובתך. תודה.
תודה
רות