מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
רגע כאן
וְכִי תִלְחַשׁ לַמַּלְאַךְ: עָיְפָה נַפְשִׁי לָהוֹרְגִים
יָשִׁיב בְּחֶמְלָה רַבָּה:
מֵתִים וּמְמִיתִים כְּבַר נִסְפָּגִים בַּקַּרְקַע
אַף כִּי הַתְּמוּנוֹת בְּאַנְדַּרְלָמוּסְיָה
וְהַחִזָּיוֹן לֹא תָם.
וְכִי תִשְׁאַל בְּתַחְנוּן:
וַאֲנִי?
שְׁמוּט כְּנָפַיִם יָשִׁיב:
רֶגַע כָּאן, אֶלֶף אִתָּם.
אוי…" יושב על הגדר רגל פה רגל שם"…
חזיון יפה שמאפשר לדוברת להקשיב לשני העולמות, ללמוד מה חשוב בחיים ומה פחות….
מעניין, אסוסיאטיבית נלקחתי אל "ואם ישאל המלאך". ו"רגע כאן" לקח אותי אל רגע כאן ורגע שם. אבל המלאך אומר: "אלף איתם". יש יותר מתים מחיים.
רות היקרה
באתי לבקר
זה שיר שניכנס לנשמה אפשר לקרא בו עוד ועוד ולהבין אותו כל פעם אחרת
אני אוהבת מלאכים הם כרוז נפשי מעניין
שלך טובה
שיר יוצא מן הכלל !
"רגע כאן, אלף אִתם."
עם מתים ועם ממיתים.
אָפוקָליפסה נוראה.
—
תודה, רות.
תודה לכולכן, ידידות נפלאות, על ההזדהות
רות
"התמונות באנדרלמוסיה והחיזיון לא תם" -שיר נפלא
עפרה
תודה לך עפרה,
שבת שלום
רות