מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
אינני בבית
אֵינֶנִּי בַּבַּיִת מִלְמַלְתִּי לְעַצְמִי
בְּחִפּוּשׂ שִׁגְרָתִי אַחֲרַי
אֵינֶנִי בָחוּץ,
כְּבַר בָּדַקְתִּי,
מִתְרוֹצֶצֶת בְּנַעֲלֵי בַּיִת
מְכֻרְבֶּלֶת בִּשְׂמִיכָה .
כְּשֶׁצִּלְצֵל טֶלֶפוֹן
לֹא עָנִיתִי –
לִכְשֶׁאָשׁוּב תִּהְיֶה אוֹ לֹא תִּהְיֶה
הוֹדָעָה בַּמְשִׁיבוֹן.
לָרֹב אֵינוֹ מֵשִׁיב,
מַקְלִיט, מְשַׁבֵּשׁ.
אוּלַי כְּשֶׁאֶתְלַבֵּשׁ
לָאַחֲרוֹנֵי הַמְּבַקְּשִׁים אוֹתִי עִמִּי.
אַקְשִׁיב עִמּוֹ
הליקון 04
כל כך יפה ונוגע ללב,רות.
שבת שלום
תודה עפרה.
שבת שלום
רות.
כשלבשתי את עצמי,לאחרונה, לבשתי את השמלה הפוך, כדי לבדוק איך אני רואים אותי מבחוץ…
בדיוק.
שבת שלום
רות
הרגשתי צביטה מטלטלת כשקראתי את השורה האחרונה – סיכום שליו ועוכר שלווה בו-זמנית.
תודה ושבת שלום, רות.
שימוש יפה במושגים בית ולבוש כמטאפורות. אהבתי את זה.
האמת שנכנסתי כדי לקרוא שיר שלך
כרגיל, חדות ומגע.
תודה לכולכם,
שבוע טוב
רות
רות שלום!
אינני – כלומר, אין אני ואף על פי כן באמצעות המילים והשירה, אני כל כך יֵשְׁנִי!
המשיבון כמשל לבגד המכסה את האני העירום – "לָרֹב אֵינוֹ מֵשִׁיב,
מַקְלִיט, מְשַׁבֵּשׁ." ועדיין הוא גם התקווה להקשבה המחייה והנמשכת
"אוּלַי כְּשֶׁאֶתְלַבֵּשׁ
לָאַחֲרוֹנֵי הַמְּבַקְּשִׁים אוֹתִי עִמִּי.
אַקְשִׁיב עִמּוֹ"
מקשיבה לקולך ~ שבוע טוב! רוחה
ואיזו הקשבה!
תודה רוחה, שבוע טוב,
רות
רות יקרה, השיר מדבר אליי מאוד. הוא מזכיר לי מאוד שיר שכתבתי פעם. מדהים הרעיון הדומה. אעלה את השיר לכבודך בבלוג שלי.
תלמה יקרה, מחכה לשירך.
בוקר טוב
רות