מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
***
מִזְּמָן לֹא נִרְאוּ כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם
יְלָדִים אֵינָם מַצְבִּיעִים לְעֶבְרָם
"תִּרְאוּ אֵיזֶה יֹפִי! "
וּבְמוֹצְאֵי שַׁבָּת קָשֶׁה לְמְצֹא שְׁלוֹשָׁה לְהַבְדָּלָה.
אֵין עָנָן בַּאֹפֶק –
זֶה הַעַרְפִּיחַ.
פַּעַם, בַּגִּנָּה, עִם הַבַּת וְהַנֶּכֶד הַפָּעוֹט
שֶׁהִבִּיט וְקָרָא: "אִמָּא! יֵשׁ הֲמוֹן כּוֹכָבִים
יִהְיוּ לָךְ הַרְבֵּה יְלָדִים
כְּמוֹ לְאַבְרָהָם! "
עוד יהיו כוכבים בשמים. בטוח 🙂
הלואי, רקפת.
בוקר טוב,
רות
מקסים.
קוויתי שתקראי, אביטל,
תודה
רות
עוד מעט יהיו כמו איש העסקים בנסיך הקטן הסופר כוכבים ומכנה אותם יצורים זערוריים שבשמים
אכן הערפיח (לאו דווקא פיזי)
מעמעם הכל
אבל אני מאמינה שהילד האמיתי לא מת ,רק קצת מנמנם מסומם גרויים לא טבעיים….
שיר יפה כדרכך רות
חלפו כ-15 שנה. הנסיך הקן הוא נסיך אמיתי.
תודה על כל מה שאת כותבת,
רות
נעים להכיר. עבורי משוררת חדשה ואיכותית, שהיום אני מגלה בעקבות התחברותנו (ללא דגש בבית) מהיום בפייסבוק. (מיתרונות הפייסבוק:-)
רות תודה על השיתוף.
תודה נעמי,
בהחלט נעים מאוד.
רות
תחושות כבדות, עד מועקה, בבית הראשון. קסם בבית השני והאחרון.
כמו שהיה פעם. ויהיה, עם בוא הנכדים העתידיים.
—
נעים להכיר אותך, את כתיבתך (אני חדשה כאן).
תודה, רות.
רבקה ירון
שמחה לפגישה,
תודה
ברוכה הבאה,
רות