שמחה גדולה תפרוץ שם
הַשֶּׁמֶשׁ תִּבְעַר מִחֵמָה
הַיָּרֵחַ יַחְוִיר, יִצְטַמְצֵם דָּקִיק
עֵת אָפָנִים וְגַלְגָּלִים
יַסִּיעוּ אוֹתִי
בַּעֲדִינוּת לֹא נוֹדָעָה
וְיֹאמְרוּ זֶה לַזֶּה
שָׁבָה מְנוּחָה.
הַכּוֹכָבִים יְנַקְּדוּ הַכֹּל
לְמַעַן בָּאֵי תֵּבֵל.
עצוב ואירוני מהדהד לי בהפוכה מזמור י"ט בתהילים שם לילה כיום יאיר ויום ליום יביע אומר
והכוכבים ינקדו הכל למען באי תבל- שורת שיר יפהפיה
קצת אירוניה קצת אפילו ציניות. המשפט הַכּוֹכָבִים יְנַקְּדוּ הַכֹּל
לְמַעַן בָּאֵי תֵּבֵל.
יפהפה וצובט לב.
העציב אותי השיר הזה…
רות – שיר מאד מאד מרגש !
סליחה על האסוציאציה האישית אבל השיר מזכיר לי סצנה בלתי נשכחת בסרט על בטהובן שבו הוא בורח בלילה מאביו בכותנת לילה ומגיע לאגם שוכב על גבו בתוך המים מתבונן אל השמיים ונסחף במבטו לתוך הכוכבים עד שהופך לאחד מהם
תודה לכן חנה, נעמה, נורית וריקי היקרות על התגובות היפות והאיכפתיות לשיר.
רות
וואו.
איזה טקסט.
איזה שיר.
מפגש ראשון שלי עם הבלוג שלך (אני חדשה כאן) – ואיזו התרגשות.
תודה רבה לך.
רבקה
—
תודה לך על התגובה החמה. ברוכה הבאה
רות
איזה משחק משמעויות יפה – אופנים וגלגלים (בהיכלות עליונים) וכאן, בהקשר מקאברי. שמש/חמה (חימה), מנוּחה/ מנוֹחה ועוד. אף מילה מיותרת, מלאכת מחשבת, רות. ובואו לא נמהר לשם…
תלמה יקרה,
שמחה שחזרת כמו על דבריך,
בוקר טוב
רות