מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
גיל אפשרי
אַחֵר הוּא הַגּוּף, הֲפַכְפָּךְ,
נוּקְשֶׁה וְשַׁבְרִירִי –
טָרוּד בִּקְטַנּוֹת לִבְלִי פְּנָאי.
מְשֻׁתָּק כְּמוֹ אַנְטֵנָה פְּגוּמָה נוֹכַח
חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁתָּקְפָּם עוֹד מַתְסִיס וּמֵבִיס.
נִתָּן לְהַרְחִיב אוֹפָקִים:
מִתְגָּלֶה כִּשְׁרוֹן שֶׁלְּמַרְבֶּה הַצַּעַר אוֹ הַמָּזָל מְאוּחָר לְפַתֵּחַ,
מִתְמַכְּרִים לַבִּקּוֹרֶת בִּמְקוֹם לַסִּפּור
הַמַּבָּט הַמִּתְקָהֵה מְטַשְׁטֵשׁ פְּגִימוֹת
וַחֲלוֹם בְּהַקִּיץ טוֹוֶה בִּגְדֵי מַלְכוּת חֲדָשִׁים
בְּגִיל נֶחְרָץ.
גג 14
רות, גיל אפשרי, תרתי משמע. גם כרונולוגי וגם בשמחה הטמונה…
צודקת, נורית.
תודה
רות, מצא חן בעיניי שירך הארס-פואטי, שבעצם דיבורו על האי-יכולת עושה דבר מנוגד, בונה, משרטט, יוצר, כמו גל וגל תחתי שמושך לכיוון אחר.
תודה על דבריך היפים, נעם.
שמחה שהגבת.
רות
הכל אפשרי עם המלים. במיוחד כשאת מנגנת בהם
את נהדרת , מירי. תודה.
אני מאד אוהבת את האירוניה והחוכמה בשירייך רות
שבוע טוב