מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
מזמן
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי עֲיֵפָה
אַף פָּחוֹת חָזַקָה
אֲבַל מְקַבֶּלֶת
סוֹפֶגֶת הוּמוֹר וְלַעַג
מְבִינָה שִׁקּוּלִים
וּמִסְתַּפֶּקֶת בְּכָךְ שֶׁבָּחַרְתָּ בִּי פַּעַם
מִזְּמָן
גַּם אַתָּה הִתְרַגַּשְׁתָּ כְּשֶׁאָדָם וְחַוָּה הִתְקָרְבוּ
וְהִשְׁתָּאוּ
הָרוּחַ לִבְלְבָה וּפָרְחָה
וְהַדְּשָׁאִים קָדוּ קָדוּ קָדוּ
הליקון
25.5.88
לכאורה ,השיר מכוון לאהוב. אבל יש לי הרגשה שהאהוב כאן הוא אלוהים.
מסכימה עם גיורא. גם אני חשתי כך. ואהבתי את העובדה שגם הוא התרגש למראה אדם וחוה…
לגיורא ונורית, תודה על התגובות היפות לשירי האחרון. אהבתי.
רות
העמדת האל במרכז השיר מעצימה את ההרהורים לאחר קריאתו.
עפרה
עפרה יקרה, שמחה על הדיוק בקריאת השיר.
שבת שלום
רות