מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
***
הָיוּ יָמִים יָפִים גַּם בְּרוּחוֹת וּסְעָרָה
גַּם לֵילוֹת שֶׁל אֹפֶל וּבְרַק נְהוֹרָה
וְהֵם יָשׁוּבוּ בְּאֵינְסְפוֹר צוּרוֹת מַרְהִיבוֹת
אַךְ לֹא לִי הַמַּרְאוֹת וְהַקּוֹלוֹת
הַמִּתְרַבְרְבִים
פִּתּוּיֵי הָעִתִּים –
הָיוּ עָלַי לַטֹּרַח.
בוקר טוב, רות!
אולי את מסרבת לראות שוב את "הַמַּרְאוֹת וְהַקּוֹלוֹת" , אך הלא הם שלך! את המצאת את "פִּתּוּיֵי הָעִתִּים", ולמה לא תקבלי את ברכת השפע כמו שירך המנבא; "וְהֵם יָשׁוּבוּ בְּאֵינְסְפוֹר צוּרוֹת מַרְהִיבוֹת" – ?
תזרמי עם הלב הזוכר ~ (אפילו בכאילו).
נפלא, המשיכי להרוות את רוחי היגעה מהגהת ספר לא לי
יפה השיר ואומר את הרגשתי לפעמים לנוכח המראות המתרברבים ופיתוייהם
את כלכך מדייקת לצייר במילים רות הנפלאה
יפהפה.
תודה לכולכן על התגובות לשיר.
רות
רות, המראות, כמו בקליידוסקופ, יכולים לחזור בצורות אחרות…
תודה, נורית. שמחה שקראת.
רות