מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
לא שיר
מנגנונים מגוננים על עצמם
בשלוחות
משלחים אותך אל מישהו
ואַחַר
לאחֵר
והוא, לאחר המתנה [מוסיקלית (דרמטית או שלווה)] מבטיח
להתקשר
ומנתק.
ובציפייה הם מצמיחים עוד שורשים ופארות ועלים
ואז –
שלכת. . .
עד בוא האביב
איש לא יגיב.
שהרי זה צפוי
ונתונה הרשות
אם העניין כה חשוב
להתקשר שוב.
2.9.12
ככה זה ביורוקרטיה ,רות -רצוא ושוב
מנגנונים מג'נונים לא מגוננים
ועוד איך שיר!
רק על משחקי המילים והצלילים אפשר לכתוב עבודה: שולח -שלכת שלוחות משלחים
שלכת-אביב אחר -אחֵר
אביב-יגיב חשוב-שוב
ועוד מוזיקה טובה. שלא כמו שהשלוחות משמיעות.
וכל המנגנון הזה של השלוחות אשר שולחות אותך מאחד לאחר – פועלות בשליחותו של אחד בשם קפקא… 🙂
רות שלום!
ה"לא שיר" מעורר אצלי תמיהה:
מדוע לכתוב שיר ולקרוא לו "לא שיר"?
לאחר קריאת השיר, אני מניחה שהכותרת מבטאת אכזבה וכעס על אמצעי תקשורת בין-אישיים, על הפער בין הציפיות להתגשמותן בשדה הזה, מצבים שאולי לא מתאימים לביטוי שירי שהוא מעצם טבעו בודד ונמצא בעמדת ציפיה מתמדת, לתגובה ולקבלה.
ניסיתי בעקבותייך להתעמת עם הנושא "לא שיר" מכיוון שונה. אולי כדי להבין מה מחבר אותי לשורה היפה שלך; "ובציפייה הם מצמיחים עוד שורשים ופארות ועלים" ולאיזו בשורה אני מצפה.
בברכה, רוחה
שיר על "לא שיר"
לא מנגנון מגונן על עצמו
בשלוחות
לא משלח אותך אל מישהו
ואַחַר
לאָחֵר.
הוא לא חייב להמתין (בדממה מוזיקלית
כזו או אחרת), לא מבטיח להתקשר
לא מנתק.
הציפייה מצמיחה עוד שורשים
ופארות ועלים
ואז –
שלכת…
עד בוא האביב
אולי מישהו יגיב.
לא שיר – מציאות עגומה !
וכל השלוחות הפארות והשורשים לסייע ולהקל על האזרח – עאלק !
אבל השיר – שיר 🙂
שיר יפה כתבת רות
אענה לך בשיר
מוֹעֶצֶת הַשִּׁלְטוֹן
מוֹעֶצֶת הַחֲכָמִים אֲנָשִׁים מֵהַשְּׁכוּנָה,
שֶׁאִבְּדוּ דַּרְכָּם בְּמַסַּע הִשָּׂרְדוּת אֵין-סוֹפִי.
כַּוֶּרֶת רֵיקָה.
שְׁאֵרִים יַרְהִיבוּ נַפְשָׁם
לִהְיוֹת לָנוּ מוֹרֵי דֶּרֶךְ.
כָּל מַתָּת מִיָּדֵינוּ לֹא תְּפַזְּרִי רוּחָם.
אֲנָשִׁים טוֹבִים,
שִׁלְטוֹן הִשְׁחִיתָם.
כֹּחַ טָרַף שִׂכְלָם,
וּכְכָל שֶׁיַּנְמִיכוּ קוֹמָתָם בְּבֵיתָם,
יַגְבִּיהוּ בְּיָצְאָם מִשָּׁם.
תחושה של מישהו היה צריך לכתוב את זה כבר וטוב שכתבת
בשבועיים האחרונים אני חוזרת כמו מנטרה על שירו של ר' אברהם אבן עזרא (הראב"ע) משורר בשלהי תור הזהב בספרד ופרשן דגול שבעוניו נדד ממקום למקום להעתיק ספרים בבתי עשירים ולבסוף מת כנראה בלונדון… אחד משירי התלונה שלו שאליו כוונתי הוא:
"אשכים לבית השר אומרים כבר רכב
אבוא לעת ערב אומרים כבר שכב
"או יעלה מרכב או יעלה משכב
"אויה לאיש עני נולד בלי כוכב"
שלום לכולכם,
כמובן, כפי שציינתם מדובר בשיר תלונה, בסגנון ובתוכן עכשווי, שאין מי שלא נתקל בם בחייו.
מדוע 'לא שיר'? פשוט מיהרתי ולא ניקדתי וחשבתי שוב שאין מי שלא חשב או התנסה בזאת.
לשמחתי, התגובות מעניינות ומפרות ומרגשות ולכולכם תודה.
רות
צר לי על ההומור.
בתגובה לדברי רוחה שפירא הייתי רוצה לציין שבעיני השיר מבטא דווקא שעשוע יותר מכעס, דבר שמתבטא בכל משחקי המילים, ובמשפט המצחיק "עד בוא האביב איש לא יגיב" (ודווקא הרבה הגיבו ).