ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
שיר קשה הנושא בתוכו מן האמת המרה "תקון יש רק לרע" וברור שלא תקון לטובה אלא תקון והתאוששות יכולת הרע להזיק – ממש הפוך על הפוך מתפיסת היהדות של תקון המידות הנשמה העולם וכו'
עקב הקרבה ההולכת וקרבה ל"יום השואה וגבורה" מתחדדת ההבנה למה בדיוק הכוונה בשיר זה…
שיר ״קורע״ רות
לחשוב על כך שרק הרוע ניתן לתיקון זה מאד מיאש
ולא רק
אלא שגם כשהוא נקרע הוא מתעבה לחלקיו ולחוליותיו
אכן שיר מאד חזק לימים קשים אלו
אני מקווה שימצא גם הפיתרון לתיקון הטוב ולריבוי שלו
תודה
שיר חזק על ממשות הרוע וחוסנו גם סגולותיו של קרע שטן לא יכולות לו הוא מתמלא מאיליו
כמה חלש וחסר אונים היחיד הנמעך תחת ידו במחילת הזמן
ללא חסד, ללא מחילה
היטבת לתאר, רות, בשירך את עוצמת הרוע לעומת חוסר האונים של היחיד הנרמס תחתיו
ללא מגן
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
שלום רות…
שיר קשה הנושא בתוכו מן האמת המרה "תקון יש רק לרע" וברור שלא תקון לטובה אלא תקון והתאוששות יכולת הרע להזיק – ממש הפוך על הפוך מתפיסת היהדות של תקון המידות הנשמה העולם וכו'
עקב הקרבה ההולכת וקרבה ל"יום השואה וגבורה" מתחדדת ההבנה למה בדיוק הכוונה בשיר זה…
שיר ״קורע״ רות
לחשוב על כך שרק הרוע ניתן לתיקון זה מאד מיאש
ולא רק
אלא שגם כשהוא נקרע הוא מתעבה לחלקיו ולחוליותיו
אכן שיר מאד חזק לימים קשים אלו
אני מקווה שימצא גם הפיתרון לתיקון הטוב ולריבוי שלו
תודה
שיר חזק על ממשות הרוע וחוסנו גם סגולותיו של קרע שטן לא יכולות לו הוא מתמלא מאיליו
כמה חלש וחסר אונים היחיד הנמעך תחת ידו במחילת הזמן
ללא חסד, ללא מחילה
היטבת לתאר, רות, בשירך את עוצמת הרוע לעומת חוסר האונים של היחיד הנרמס תחתיו
ללא מגן
שיר אצור באמת מרה על כוחו של הרוע.נרעדתי ,רות יקרה,למקרא השורות"אני נבעטת ככדור מעוך במחילה של הזמן."
עפרה
אני מודה לכולכם יקירי,
על תשומת הלב והתגובות.
מקווה שהשיר, שנכתב מזמן, אינו סוף דבר.
רות
רות, שיר קשה. משהו בי ניסה למצוא בכפל המשמעות של השורה האחרונה, קצה קצה של אופטימיות…
נורית