תזכורת
בְּחִפּוּשׂ נוֹאָשׁ אַחַר מִרְשָׁם
שֶׁעוֹד מְעַט יָפוּג
וּמָתַי וְאֵיךְ יְחֻדָּש
וְתָבוֹא הֲקָלָה –
נִזְכַּרְתִּי בְּכָל הַשִּׁירִים
בַּמְּגֵרוֹת וּבַאֲרוֹנוֹת
צְפוּפִים כִּפְתָקִים בַּכֹּתֶּל,
נֶעֱרָמִים כַּעֲלֵי שַּלֶּכֶת,
וְאֵין עַיִן שׁוֹזֶפֶת
וּמָתַי יַגִּיעוּ
וְלוּ אַךְ לְמִיּוּן.
תשס"ב
אהבתי את המטפוריקה בשירך היוצאת משדה בית החולים(מרשם, מיון ,הקלה)ומפללת לגאולת המילים מכבלי המגרות ,מהשלכת
חנה יקרה
דבריך טובים כתמיד והשיר יוצא נשכר.
חן חן וחג שמח
רות
אני מחכה. ודווקא השירים אינם עלי שלכת. לעולם לא יתכלו, רות יקרה. שיר חכם, כתמיד. יותר שורש, לדעתי.
איריס יקרה,
עלי העץ והפתקאות הנערמות נראות לי היינו הך. תודה על השבח ובעיקר על השורש הנושא הכל.
חג שמח
רות
נגעת בנקודה רגישה מאד
ואני עדיין בכיתה ראשונה ועלי השלכת נערמים
ואוהב אני אותם רוצה שסתיו ימשך לנצח
שלא יבוא החורף להשחיתם
צְפוּפִים כִּפְתָקִים בַּכֹּתֶּל,
נֶעֱרָמִים כַּעֲלֵי שַּלֶּכֶת,
וְאֵין עַיִן שׁוֹזֶפֶת
הרי יודעים אנו כמה חשובה השמש המטיבה ךחיות והעין שתקרא שוב ושוב את הכתוב
היום זה כבר יותר פשוט השירים או הפתקים בקבצים ורק צריך לשמור על כמה גיבויים כי כמו הקלות של השמירה כך קלות ההעלמות
וכל שיר יגיע יומו
תודה רות
כמה יפה כתבת דוד, ובאיזו כנות. נהניתי, תודה
רות