מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
אני כותבת
אֲנִי כּוֹתֶבֶת, בִּרְצוֹנִי לוֹמִר
אוּלַי
לֹא מַּשֶּׁהוּ
אֲבַל זֶה צֹרֶךְ
לֹא, זֶה כּוֹרַח
כִּי מִי יַקְשִׁיב לְאִשָּׁה קְטַנָּה
בְּפִנַּת הַחֶדֶר
בִּפְנוֹת הַחַיִים
עֵת הִשְׁתַּדְּלָה לֹא לִפְגֹעַ
נִסְתָּה לִחְיוֹת בְּלֹא נוּסְחָה.
אֲנִי כּוֹתֶבֶת וְכִמְעַט שֶׁלֹּא שּוֹלַחַת
וּפָחוֹת מְפַרְסֶמֶת
וּפָחוֹת נִקְרֵאת
אֲבָל נֶחֱנֶקֶת בְּמִלּים
עֲדַיִן מַאֲמִינָה בְּמַעְיַן הַנֵּפְט שֶׁיִּפְרֹץ לַגֹּבָה,
מוּגְלָה שְׁחוֹרָה מִן הַחִטּוּט הַפְּנִימִי
אוֹר
וּבְרָכָה
וַחֲמִימוּת וּמָזוֹר
וּכְשֶׁאֶתְרוֹקֵן מִכָּל הַמִּטְעָנִים הַדְּחוּסִים
אֶהְיֶה קַלָּה כְּעָנָן
אָשׁוּט קִמְעָה וְאאתְפּוֹגֵג בְּלֶחְיֶיכֶם לְפֶתַע
וְכָל תָּא בַּאֶצְבַּע הַתּוֹהָה
יָחוּשׁ בִּי מִתְמוֹגֶגֶת מֵעֹנֶג.
מה זאת אומרת "מי יקשיב…"? חברים מקשיבים לקולך. השמיעינו את קולך!. אני מוכרח להודות שהדימוי של המוגלה היוצאת הוא מגעיל למדי ,אבל זו מטרתו. ההשוואה שלו לנפט שחור מצויינת כיוון שלנפט השחור יש אחר כך יכולת לחמם.
הבית האחרון מנוגד לזה של ביאליק. הוא מתלונן על השירה, שאת הבערה הוא ישלם, ואילו כאן השירה היא ברכה ועונג.
גמר חתימה טובה
שלך
גיורא
גיורא ,הוצאת לי את המילים מהמקלדת ,גם אני חשבתי כמה מיוחד השיר וכמה יפה הבית האחרון השונה, לא רק משירו של ביאליק ב"לא זכיתי באור מן ההפקר"
ו"אני בחלבי ובדמי את הבעירה אשלם"
אלא גם מהבית האחרון של" ספר שירי "של רחל
" צריחות שצרחתי נואשת כואבת…יד כל במנוחה תגשש "
שיר יפה
מצטרפת לדברי גיורא
גמר חתימה טובה לך רות
חנה חביבה, ההשוואה לביאליק מחניפה ולו גם בשל השוני..
חתימה טובה
שלך רות
תודה גיורא על הניתוח המעניין של השיר. מי יקשיב? השיר נכתב מזמן, כשחדלתי לשלוח, העדפתי פרוזה…
שנה טובה
רות
רותי
את חכמה… כי התחושה שאת מדברת מלווה אותי מיום היולדי, לא מעיזה לדבר על הנפט שחי…
היו תקופות שלא פירסמתי כלום…. פשוט לא היה לאן…
עכשיו בזכות הבננות, והפייסבוק חזר לי התחושה שיש לי במה…\ככה אני קיימת
זה נס תעשיתי, כי אחרת איפה הייתי מפרסמת את הניצוץ
מה שכתבת זאת האמת של החיים
בחיים לא ניתרוקן
ולא נחוש עונג
אין כזה דבר
שלך
מעריצה מספר אחת
רק תגידי…
טובה
יש למילים השפעות על האדם ועל זולתו כשהן בצירופים נכונים. אני חשה שזה מה שאת מרגישה ומאושרת מכך.
תודה ושנה טובה
רות
אי אפשר שלא להזדהות עם שיר הוידוי הזה
תחושת ה"למי אני עמל" !
אבל ככה זה – אומנות היא דבר מיותר בעולם אך אי אפשר בלעדיה , בעיקר היוצר ,וכדבר הסטיקר
אומנות או נמות !
גמר חתימה טובה רות והרבה שירים פורצים כגייזר 🙂
אני חשה תחושות סותרות בו זמנית בקריאה ובכתיבה, לעתים זה בא לידי ביטוי. שמחה שאהבת ושנה נהדרת
רות
לרות,
יש בשיר הזה כמה מטאפורות נפלאות, כמו האווריריות בלחיים, אולי כאשר כבר לא נצטרך לנסח הכל במילים.
את יודעת, אני לא מפרסמת, וגם לא כותבת לא דברי שירה ולא דברי ביקורת, אבל אני מרגישה ממש כמוך, מפוצצת ממילים, שהרי יש עוד כל הרבה מה להגיד, מה לספר, מה להשאיר.
אצלי בינתיים הכל הולך לאיבוד ושוקע בתוכי, אבל רות הסכיתי ושמעי, דברים שהרגשתי וחשבתי שככה הם צריכים להיות ככל שאני גדלה ומתבגרת הם בדיוק קורים והם די קורים לפי איך שחשבתי שיקרו.
ולכן, דווקא בתחילת השנה הזאת אני מרגישה רע, אני מרגישה הרבה חטאים, הרבה עוולות, אטימות אזניים ולב ולזות שפתיים וזה עושה לי מאוד רע. כאילו אני שומעת דברים בתדרים מאוד חזקים.
ואני רוצה לכתוב, כי לא הכל זה רק דעות, יש גם מן חוקים כאלה, שאם אתה ישר עם עצמך ועם הסביבה זה לא אומר שהחיים שלך יהיו יותר טובים, אבל זה אומר שאתה בפנים תרגיש הרבה פחות זיוף, הרבה פחות צרימה, וזה גם כאילו מקרין החוצה.
ואני רוצה להגיד דווקא בשיר שלך שאולי אני עוד אכתוב, אבל לא תמיד צריך להרבות מילים, ולא תמיד זאת העת לפרסם ולפעמים השתיקה גם מכילה את המילה ואותך, וגם כאשר את שותקת, אולי את מגיעה לפחות אנשים
אבל לאלה שקוראים את מגיעה גם מגיעה
והעיקר שלוות הלב והנפש.
שנה טובה ומיוחדה שתהיה לך
חוה
שלום לך חוה
תודה על תגובתך הכנה ועל דבריך. אני מאחלת לך כתיבה כפי שאת משתוקקת לה, שכן נראה לי [כיוון שאיני מכירה אותך עדיין], שאת עוצרת הכל כהר געש שייתפרץ.
השיר הוא כבן 15 שנים ומשקף תחושות שצפות ועולות מדי פעם ולפיכך חשפתי אותו.
אני מאחלת לך שנת מילוי כל משאלות לבך לטובה. שנה פוריה ומספקת.
רות
רות, שיר נוגע. לדעתי כתבת אותו לפני כמה ימים ולא לפני 15 שנה. הוא כל כך אקטואלי, פשוט, אמיתי. אני מאחל לך שבאמת תכתבי שירים כאלה עכשיו ובעוד 15 שנה!
עקיבא, לדעתך השיר עקבי וטיפוסי לי. תודה על תגובתך ובהצלחה בהשקה של ספרך האחרון. הייתי שמחה להגיע -זה פשוט בלתי אפשרי לצערי. כל טוב
רות