ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
אני בוחר להתייחס לשיר ולא "לתוכן". כלומר, לא לצקצק ולהגיד את כל "מה שמתבקש"
שיר מופתי. מבחינת המקצב, משחקי המילים והחריזה.
ובקשר לחריזה: משפט מחורז בשיר שבעיקרו לא מחורז, נותן תחושה של משהו סגור, בטוח, מנחם, משהו שמבטיח שלווה.
גם כאן (..וזה..) מתקיימים כל הדברים האלה, אך בגלל ההקשר הם מקבלים תפנית אירונית מקברית.
בקיצור: שיר נפלא, החיים קצת פחות
מתוחכם מאוד. חכם מאוד ולא מתחכם, למרות שבקריאה ראשונה קצת הולכתי את עצמי שולל. ומעבר ומתחת לכול, שיר עצוב מאוד. עצוב מאוד, ויפהפה. נחמה פורטא. או בלשונו – וזה גם זה משהו להתהדר בו בחיינו אלה.
רות הי,
שיר מםוכח המביט נכוחה על הגוף והנפש ועל חלומות שלא יתממשו — תערובת המולידה "נם והוזה". ומילת הסיום מותירה אותנו עם הרגשת תפנית — לאן הכול הולך?
תודה על שיר מעולה המכיל הן את הלירי והן את הפילוסופי — צדוק
במאמצי לאשר את תגובותיך נכשלתי ואני מעתיקה אותה בתודה:
מתוחכם מאוד. חכם מאודולא מתחכם, למרות שבקרעאה ראשונה רצת הולכתי את עצמי שולל. ומעבר לכל, שיר עצוב מאוד. עצוב מאוד ופהפה. נחמה פורתא, או בלשונו -וזה גם זה משהו להתהדר בו בחיינו אלה.
רות היקרה, לא היית צריכה לטרוח לאשר את תגובתי. היא הופיעה אוטומטית. והנה היא בדייקנותה.
מתוחכם מאוד. חכם מאוד ולא מתחכם, למרות שבקריאה ראשונה קצת הולכתי את עצמי שולל. ומעבר ומתחת לכול, שיר עצוב מאוד. עצוב מאוד, ויפהפה. נחמה פורתא. או בלשונו – וזה גם זה משהו להתהדר בו בחיינו אלה.
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
אני בוחר להתייחס לשיר ולא "לתוכן". כלומר, לא לצקצק ולהגיד את כל "מה שמתבקש"
שיר מופתי. מבחינת המקצב, משחקי המילים והחריזה.
ובקשר לחריזה: משפט מחורז בשיר שבעיקרו לא מחורז, נותן תחושה של משהו סגור, בטוח, מנחם, משהו שמבטיח שלווה.
גם כאן (..וזה..) מתקיימים כל הדברים האלה, אך בגלל ההקשר הם מקבלים תפנית אירונית מקברית.
בקיצור: שיר נפלא, החיים קצת פחות
שיר נהדר . תודה רות
מתוחכם מאוד. חכם מאוד ולא מתחכם, למרות שבקריאה ראשונה קצת הולכתי את עצמי שולל. ומעבר ומתחת לכול, שיר עצוב מאוד. עצוב מאוד, ויפהפה. נחמה פורטא. או בלשונו – וזה גם זה משהו להתהדר בו בחיינו אלה.
רות הי,
שיר מםוכח המביט נכוחה על הגוף והנפש ועל חלומות שלא יתממשו — תערובת המולידה "נם והוזה". ומילת הסיום מותירה אותנו עם הרגשת תפנית — לאן הכול הולך?
תודה על שיר מעולה המכיל הן את הלירי והן את הפילוסופי — צדוק
ענת הי,
במאמצי לאשר את תגובותיך נכשלתי ואני מעתיקה אותה בתודה:
מתוחכם מאוד. חכם מאודולא מתחכם, למרות שבקרעאה ראשונה רצת הולכתי את עצמי שולל. ומעבר לכל, שיר עצוב מאוד. עצוב מאוד ופהפה. נחמה פורתא, או בלשונו -וזה גם זה משהו להתהדר בו בחיינו אלה.
ענת לויט
רות היקרה, לא היית צריכה לטרוח לאשר את תגובתי. היא הופיעה אוטומטית. והנה היא בדייקנותה.
מתוחכם מאוד. חכם מאוד ולא מתחכם, למרות שבקריאה ראשונה קצת הולכתי את עצמי שולל. ומעבר ומתחת לכול, שיר עצוב מאוד. עצוב מאוד, ויפהפה. נחמה פורתא. או בלשונו – וזה גם זה משהו להתהדר בו בחיינו אלה.
מופלא. משוררת מופלאה.
תודה לכולכם על התגובות שהרחיבו את לבי וזה משהו…
רות יקרה,
זה אחד השירים היפים ביותר שקראתי.
שיר יפה קומפקטי ודחוס עשית שימוש טעון בחזרות ,במצלול ומשחקי מילים
אכן נפש מחרפת נפשה בשדה הקרב של הקיום
תודה לכם ידידי חנה ועקיבא על התגובות היקרות.