מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
פרפרים
א
יוֹמִי קָצָר וְיָפְיִי הַמְפֻזָּר בִּנְדִיבוּת
מְיַחֵל לִמְעַט צוּף,
לִמְעַט דְּרוֹר,
כָּל עוֹד הָאוֹר…
ב
מַצִּיג לְרָאֲוָה אֶת חִנְךָ הַדַּקִּיק
וּבְחִירָתְךָ בַּפֶּרַח הַרָאוּי.
מַגָּע וְרִפְרוּף רַכִּים מֵעֹנֶג –
לֹא קִטְעֵיצֶבַע בַּטֶּבַע,
לֹא מִבְחַן רוֹרְשָׁךְ מְבַלְבֵּל –
ג
כְּבַר לֹא חָשׁוּב אִם כָּנָף תִּתַּלֵּשׁ
אוֹ הַצּוּף כְּבַר יָבֵשׁ.
אַבְקַת קַשְׂקָשִׂים עַל הַיָּד הַלּוֹכֶדֶת
מְסַמֶנֶת הֶרֶף.
ד
בִּצְנִיעוּת חֲשָׁאִית
תָּר אַחַר צוּף…
שָׁעוֹת שֶׁל רִחוּף
וְעַתָּה
כָּנָף פְּגוּמָה מִתְפֹּרְרָה
כַּנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לִיפִי הַטֶּבַע.
2009
גירסה מתוקנת מעט
נצח של פרפר- יום ,הרף
רפרוף של יופי השיר הזה ,רות
שיר על דקויות. זה לא קל להיכנס לעולמו של פרפר ולגלות שם דברים גדולים.
כנף מתפוררה- עצוב
"כבר לא חשוב אם כנף תתלש
או הצוף כבר יבש…"
יפה
תודה לכן חנה, גלית וסקר ונטלי יצחק על התגובות הרגישות. שמחתי על הקריאה.
התנצלות ותגובה לגיורא פישר, מירי פליישר וענת לויט:
השיר עבר עריכה וכשהעליתי אותו, לא זכרתי שהיתה גירסה קודמת. גיורא עם הזיכרון הפנומנלי, תודה. מירי: אני זוכרת שראיתי בטלויזיה סרט על חממה של פרפרים מרהיבים, ולאחד מהם נקרע קטע מן הכנף, דבר שהיה גוזר עליו מות. בחממה הדביקו לו קטע הולם מפרפר שכבר מת. צבעוני אך לא מאותו זן. וכך, רבגוני הוא שוטט באויר החממה כחפצו.
תודה לכם על השבחים וכל טוב.
איזה ספור יפה רות הספור על הפרפר והחממה הוא לוקח אותי לכל מיני מחוזות והרהורים
מה ש נתפס כמוות לאחד הוא צבעוניות לאחר
או מי שמרוכז בצוף יכול ליהנות גם עם כנף תלושה
או כשהחירות מצומצמת כל דבר יכול להיות מעוף
ועוד כהנה וכהנה הרהורים
מה שקל וזורם בעולם החי הוא כואב ומעיק בעולם המדבר בגלל הדעת המרבה מכאוב
אהבתי את ספור המשל הזה מהטלויזיה
רות, שיר מעורר מחשבה ומזכיר לי בילדותי כשרצתי בין מיליוני פרפרים והלכתי לאיבוד עד שראיתי את אמא מרחוק. היום אני רואה דברים אחרים.
נפעמתי מתגובתך עקיבא, כאן ישנם פרפרים מעטים ואתה זכית לחוות חלום ילדות שלי…
רות הי,
יפה השילוב בין שתי נקודות הראות — פעם מנקודת הראות של הפרפר ופעם מנקודת הראות של רואת הפרפר.
מושך את הלב.
תודה — צדוק