מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
גוף בלתי יעיל
כְּעֵינֵי הַצַּיָּד
עֵינֶיךָ תּוֹעוֹת לְכָל צַד –
סְפִינוֹת סַהֲרוּרִיּוֹת בְּיָם שָׁקֵט,
בְּיָם מִשְׁבָּרִים,
מְזַנְקוֹת מִתְּהוֹמוֹת לִשְׁחָקִים –
צוֹרְבוֹת בְּמֶלַח גְּבִישִׁי סַכִּינִי
בְּעֵרָה חוֹרֶכֶת.
מָטָר מַצְלִיף.
הַסְּפִינוֹת – שְׁבָבִים,
גַּפְרוּרִים סְפוּגֵי מֵימֵי עוֹלָם –
וּמֵעֵבֶר לְעֵבֶר,
מֻצְּלָפוֹת בְּסַרְגְלֵי גַּלִּים.
אַתָּה שׁוֹאֵב רוּחוֹת, מִתְפַּקֵּעַ –
מֶדּוּזָה מִתְפַּתֶּלֶת לִלְפּוֹת –
וְלֹא נֶאֱחָז בִּמְאוּם.
עֵינַיִם צוֹרְבוֹת –
בְּעֵרָה לָחָה: –
כִּי עוֹד לֹא תָם.
תשס"ט
גם אם הגוף בלתי יעיל, הראש המייצר שירים כאלה – יעיל גם יעיל.ובהחלט "עוד לא תם". ולו בשל "בסרגלי גלים" המופלא. ולא רק. מאחלת לך רות, כל טוב אפשרי.
תלמה יקרה,תודה. היתה לי מורה לחשבון שנהגה להכות בסרגל…
הי רות שיר חכם
אכן כל עוד נרגיש את הצריבה חושינו עוד עימנו. גם אם כואב, חי
אכן מירי, החושים והצריבה עמנו. האם יש בחירה אמיתית?
רק השלמה והתבוננות , זה מה שאת עושה בשירייך באומץ. רות!
היי רות
מנגנת את שייריך המון.
ונהנת
מאוד.
אני קוראת ולא מאמינה כמה יפה ועמוק את כותבת, מטר מצליף, הספינות שבבים… גפרורים ספוגי מימי עולם…
מתפעלת מכתיבתך,וחכמתך.
להתראות טובה
טובה והמילים הטובות. כל טוב לך.
שיר רצוף דימויים חזקים, מטלטלים, רות יקרה, שלא מניחים לך להשאר אדיש. קראתי אתמול, חזרתי וקראתי היום, מהשירים הנצרבים בתודעה.
איריס יקרה, ראשית תודה. עוקבת אחריך בסקרנות אף כי לא נראה כך. בהצלחה ובהכרה.
רות יקרה, כשאני קורא שיר זה נדמה כאילו קל לכתוב שיר…
השיר אמיתי, אנושי, ממש נפלא, ואין לי מלים נוספות, והתגובות גם הן נוגעות ללבי.
תודה עקיבא. תגובתך מרגשת.
קראתי את השיר ולנגד עיני עמדה דמותו של סטיבן הוקינג – אדם שכולו עינים ומוח ורוח ענקים
קראתי את השיר ולנגד עיני עמדה דמותו של סטיבן הוקינג – אדם שכולו עינים ומוח ורוח ענקים
אהוד, אפשר לומר שקלעת למטרה הכללית בשירי הפרטי. תודה
עולם פנימי סוער וטרוף גלים ציירת לנו כאן ,רות
ובו חוסר אחיזה ושריפה קשה
בערה חורכת לחה- האוקסימורון הזה מבטא הכל
שיר חזק ,רות,ממחיש בעולם הדימויים שלו את התנועה הפנימית הנסערת ,הנטרפת ללא מוצא ללא מנוחה
תודה לך חנה, תיארת את השיר כפי שאני חווה את הדברים.
שיר של מאבק, עם המון כוח, חזק.
גליה, שמחתי שקראת את השיר כך, תודה
רות