בננות - בלוגים / / פרופורציות
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר
  • רות בלומרט

    ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים. למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים. תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים. ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה

פרופורציות

פרופורציות

 

קָמָה מֻקְדָּם מִכְּדֵי לִחְיוֹת,

מְאֻחָר לַהֲזָיוֹת.

הָיִיתִי צוֹעֶקֶת: הַצִּילוּ!

אַךְ הַמַּצִּילִים עֲסוּקִים בִּרְעִידוֹת אֲדָמָה וּדְלִיפוֹת כּוּרִים

וּדְבָרִים כַּבִּירִים מַמַּשׁ.

 

אֲנִי מִתְאַפֶּקֶת

21 תגובות

  1. מצחיק מכדי לבכות
    אך עצוב מכדי לצחוק

  2. מעורר מחשבה. "אני מתאפקת" זה חלק מהשיר? הפונט השונה מבלבל. והמרחק.

  3. אני דוקא צחקתי ממש.

    מי לא רוצה לצעוק הצילו, אבל מתבייש.

  4. את חמודה, וכתבתי לך תגובה בפוסט שלי.
    אני אוהבת את השיר.

  5. המצילים
    הרי גם שם הם לא מצליחים.
    למי נצעק הצילו?

  6. אמיר אור

    שמעון, יפה אמרת. חודר לב, רות. עם איפוק כזה נסדקים ארץ ושמים

  7. מאוד יפה השיר. עם קושי ואבדון. אך אני ידעתי חיפוש אחר. פנימה. בכדי לפשוט הזיות סוף-סוף וסוף-סוף לחיות באמת. מעל רעידות אדמה ודליפות כורים.

  8. תלמה פרויד

    ה'הצילו' שלך מהדהד חזק, רות.

  9. עקיבא קונונוביץ

    רות, שמחתי מאד לגלות סוף סוף איך נכנסים שוב לאתר שלך.לקח אצלי כמה שבועות. היום כבשתי עוד כמה משלטים, ואני מתאפק כל פעם פחות, ואני קורא הצילו לעצלן שבי.
    אהבתי את השיר. אני צריך ללמוד גם לקרוא, ואעשה זאת.
    עקיבא

  10. שיר מדויק רות
    מה שלא עושים ואיך שלא עושים – לא טוב !
    🙂

  11. יעל ישראל

    מצחיק ועצוב וסרקסטי.

    • רות בלומרט

      גם את מדברת מניסיון. תודה על התגובה.

      • אורה ניזר

        הי רות, אז הפרופורציות גורמות לאיפוק , נבלעות באיזה שהוא תהום, עד הצעקה הבאה…

  12. מאוחר להזיות? אולי, אבל לא לחלומות. שיר עם הומור מריר.

    • רות בלומרט

      לוסי, כמה טוב שאת אופטימית, למרות ההוכחות המוצקות הניצבות מולנו כחומה אדירה של קשיים. כמובןשהחלום הטוב הוא מוצא בריא לנפש. חן חן.

  13. סיגל בן יאיר

    באמת שיר מדןיק ויפה להפליא (והייתי מוותרת על "אני מתאפקת" הוא מאוד מאוד יפה גם בלעדיו)

  14. תיקון דקדוקי: מַמָּשׁ [צ"ל קמץ תחת המ' השנייה]
    לאחר לקום – זה להחמיץ הזדמנויות, שכן "המשכים ויוצא – זהב הוא מוצא"; לחיות זו הזדמנות חד-פעמית שאינה חוזרת, על הטוב והרע שבחיים. פעם שאלה אותי סינית חכמה אם הייתי רוצה לחזור על חיי, וכאשר היססתי להשיב לה הסיקה שלא היה לי טוב…
    אסי [הה"א ב"שם המגיבה" לעיל בא לצורך דקדוקי, כדי להתאים לדרישה.]

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרות בלומרט