ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
רות, שמחתי מאד לגלות סוף סוף איך נכנסים שוב לאתר שלך.לקח אצלי כמה שבועות. היום כבשתי עוד כמה משלטים, ואני מתאפק כל פעם פחות, ואני קורא הצילו לעצלן שבי.
אהבתי את השיר. אני צריך ללמוד גם לקרוא, ואעשה זאת.
עקיבא
תיקון דקדוקי: מַמָּשׁ [צ"ל קמץ תחת המ' השנייה]
לאחר לקום – זה להחמיץ הזדמנויות, שכן "המשכים ויוצא – זהב הוא מוצא"; לחיות זו הזדמנות חד-פעמית שאינה חוזרת, על הטוב והרע שבחיים. פעם שאלה אותי סינית חכמה אם הייתי רוצה לחזור על חיי, וכאשר היססתי להשיב לה הסיקה שלא היה לי טוב…
אסי [הה"א ב"שם המגיבה" לעיל בא לצורך דקדוקי, כדי להתאים לדרישה.]
מצחיק מכדי לבכות
אך עצוב מכדי לצחוק
מעורר מחשבה. "אני מתאפקת" זה חלק מהשיר? הפונט השונה מבלבל. והמרחק.
תודה על התגובה, הטעוטת בפונט היא שלי…
אני דוקא צחקתי ממש.
מי לא רוצה לצעוק הצילו, אבל מתבייש.
נפלא כששיר מעור הזדהות.תודה ענת.
את חמודה, וכתבתי לך תגובה בפוסט שלי.
אני אוהבת את השיר.
המצילים
הרי גם שם הם לא מצליחים.
למי נצעק הצילו?
שמעון, יפה אמרת. חודר לב, רות. עם איפוק כזה נסדקים ארץ ושמים
אמן.
מאוד יפה השיר. עם קושי ואבדון. אך אני ידעתי חיפוש אחר. פנימה. בכדי לפשוט הזיות סוף-סוף וסוף-סוף לחיות באמת. מעל רעידות אדמה ודליפות כורים.
ה'הצילו' שלך מהדהד חזק, רות.
רות, שמחתי מאד לגלות סוף סוף איך נכנסים שוב לאתר שלך.לקח אצלי כמה שבועות. היום כבשתי עוד כמה משלטים, ואני מתאפק כל פעם פחות, ואני קורא הצילו לעצלן שבי.
אהבתי את השיר. אני צריך ללמוד גם לקרוא, ואעשה זאת.
עקיבא
שיר מדויק רות
מה שלא עושים ואיך שלא עושים – לא טוב !
🙂
מצחיק ועצוב וסרקסטי.
גם את מדברת מניסיון. תודה על התגובה.
הי רות, אז הפרופורציות גורמות לאיפוק , נבלעות באיזה שהוא תהום, עד הצעקה הבאה…
מאוחר להזיות? אולי, אבל לא לחלומות. שיר עם הומור מריר.
לוסי, כמה טוב שאת אופטימית, למרות ההוכחות המוצקות הניצבות מולנו כחומה אדירה של קשיים. כמובןשהחלום הטוב הוא מוצא בריא לנפש. חן חן.
באמת שיר מדןיק ויפה להפליא (והייתי מוותרת על "אני מתאפקת" הוא מאוד מאוד יפה גם בלעדיו)
תיקון דקדוקי: מַמָּשׁ [צ"ל קמץ תחת המ' השנייה]
לאחר לקום – זה להחמיץ הזדמנויות, שכן "המשכים ויוצא – זהב הוא מוצא"; לחיות זו הזדמנות חד-פעמית שאינה חוזרת, על הטוב והרע שבחיים. פעם שאלה אותי סינית חכמה אם הייתי רוצה לחזור על חיי, וכאשר היססתי להשיב לה הסיקה שלא היה לי טוב…
אסי [הה"א ב"שם המגיבה" לעיל בא לצורך דקדוקי, כדי להתאים לדרישה.]
סיגל ואסי[ה], תודה על ההצעה ועל התיקון.