בננות - בלוגים / / רק אור מתחרה באור
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר
  • רות בלומרט

    ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים. למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים. תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים. ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה

רק אור מתחרה באור

 

סבינה יקרה, בעניין תחרויות ההחלקה על קרח, וריאציה מוקדמת שלי.

 

 

13 תגובות

  1. אני מתערסלת בתוך משפטייך היפים והחכמים כל כך. איזו תבונה עמוקה בשירתך.

    • יעל יקרה, ואני חששתי שאני כותבת לעצמי, אם כי זה נכון. כמה טוב שאין מחיצה לזולת הרגיש.
      תודה

  2. מירי פליישר

    מאוד מאוד יפה . נראה לי שיח עם מישהו שנמצא בעולם אור אחר , השלמה ובטחון בעליונותו של האור

    • מירי יקרה, האור הפיסיקלי והאור הרוחני, שניהם נעלים עלינו ומכוונים את דרכנו, כשנלמד פרופורציות. תודה על המלים המעודדות

  3. משהו עצוב בשיר, של מי שאלוהים עובר לידו ואולי עזב אותו."מנרי נתק נפתיל",סופני משהו…
    אנחנו בעלי הבחירה, בני אנוש.אבל נראה לי שלא בעלי האור.

  4. שיר יפה מאד

  5. נפלא השיר.
    גורם להזדהות עמוקה ועצב אנושי.
    הושיט לי יד… נפלא, הכל

  6. יש לנו בחירה, וזה יופי של בחירה של מילים.
    זו גם יופי של פתיחה לבוקר.
    אהבתי את הנשיקה בלחי ללואיס קרול.

    תודה, רות.

    ענת
    (מבית הסופר)

    • ענת, את הראשונה שזיהתה את הארמז ללואיס קרול. תודה על המחמאות.

      • זה יפה,למרות שזה בנוסח השירה הרוסית
        של שנות ה=30
        וקצת מיושן,על כל פנים מעודן וגבישי

        • אלו מחמאות נאות, אלף נון אניגמטי.
          השירה הרוסית רחבה מני ים, וודאי שחלקה מיושן. טוב שחלקי הוא עם העידון הגבישי.
          תודה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרות בלומרט