בננות - בלוגים / / השיר האחרון
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר
  • רות בלומרט

    ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים. למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים. תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים. ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה

השיר האחרון

השיר האחרון

 

הַמֶּסֶר הָשְׁחַז בְּאוֹר אִזְמֵל הַלֵּיזֶר:

אֵין לִכְתֹב עַל הָעִיר הַזֹּאת.

שְׁעָרֶיהָ טָבְעוּ,

מָלְאָה צְבָאָהּ בְּמֵי אַפְסַיִם.

יְרוּשָׁלַיִם

אַל נָא קְדוֹרָנִית

בִּלְתִּי נִתְפֶּשֶׂת, לֹא מְשֹׁעֶרֶת,

הִשָּׁאֲרִי כָּזֹאת!

הַשְׁקִיפִי מִלְמַעְלָה בָּבוּאָה

שֶׁל הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי שֶׁהָיָה.

 

כָּך, בְּסַבְלָנוּת בִּלְתִּי מֻגְדֶּרֶת, לֹא הֲזוּיָה,

יוֹדַעַת שֶׁכָּל יָמִין שֶׁיָּבְשָׁה

אוֹ שְׂמֹאל שֶּׁקִּדְּשָׁה –

הֶחְמִיצָה.

 

אוּטוֹפִּית הַשְׁקִיפִי מִבַּעַד חַלּוֹן שְׁמֵימִי

אוּלַי חָסָה, אוּלַי אוֹהֶבֶת

אֶת הַטּוֹעִים,

מְבִינָה שֶׁלַּשַּׁוְא הַהַמְתָנָה הַמְנֻוֶּנֶת,

שֶׁהִתְרַגַּלְתְּ

לֹא לִהְיוֹת.

9 תגובות

  1. רות, אוף!
    למה השיר האחרון.
    יש לי חרדות מביטוי כזה.
    אני מתחנן: כותרת אחרת.

    • את לא כותבת על העיר. את כותבת אודות עצמך.

    • רות בלומרט

      נכתבו המון, אין קץ שירי קודש על ירושלים, ובנוסחם הלכו עוד משוררים גדולים וקטנים ואני ההולכת ברחובות העיר מתקשה לראות קשר בינה לבינם ובין זיופיהם. נראה לי שיש להפריד בין זו הנכספת לזו המציאותית, שרק נקראת כך. זה כואב.

  2. אהוד פדרמן

    רות, ירושלים היא עיר מאוד משמעותית וטעונה לגבי – אך איני מצליח לפענח את האמירה של שירך וגם את הקשר בין שמו לתכנו.

    האם את מוכנה להבהיר?

    • אהוד, ראה מה כתב אמיר אור ומה עניתי. אני מקווה שזה יענה לשאלתך. האמת היא שגם ירושלים של מטה, היתה ועודנה טעונה עבורי, אך התסכולים גוברים מיום ליום. אנו כמהים לירושלים כמושג ונותנים לעיר להיות אזור מריבה בין יהודים וגם עם עמים אחרים. בין ההיסטוריה למציאות. אני מקווה שהבהרתי את עצמי.

  3. אם אני מבין נכון, רות, ירושלים הופכת לאיטה לבשר-ודמית, פוליטית, לא הזויה, ממשית, ולכן לא ממשית עוד כאותה ירושלים שהיתה.
    שיר קינה למטאפיסי. גלעד לחברה שלמה.

    • רות בלומרט

      תודה אמיר, קלעת לצער שבגללו אולי התבטאתי כך. עייפה מששירי התהילה המגבבים מלים ומטאפורות על משהו שאינם מבינים.

  4. שיר מצויין. התכן קצת מקומם. ירושלים מלאה בתי תפילה לכל הדתות, מהם שמחזיקים תפילת-תמיד במשך 24 שעות. ירושלים רוחשת היסטוריה עתיקה ועשיה חדשה. ומה שהיה תל חרבות עכשו בנוי לתלפיות. הכל תלוי כמובן מהיכן מסתכלים, תרתי משמע. כשגרתי באבו-תור ראיתי יומם וליל את ההוד וההדר, הלכתי יום יום ברגל לאורך החומות ולעתים לכותל או לאכול שטרודל בהוספיס האוסטרי… הרגשתי כמה חיינו כאן עשירים, אם כי לא קלים.וכתבתי עשרות שירים על… ירושלים.

    • רות בלומרט

      כשגרתי בחיפה ובמקומות אחרים, חשתי כמוך על העיר, אף כי לא כתבתי עליה. אבל למרות הדברים הנפלאים שאת כותבת, מדובר בירושלים של מעלה.תודה על התיאור המרתק של ההוד. וודאי שלא אסרתי על איש לכתוב על העיר, התכוונתי לסוג מסוים של כתיבהוחשיבה אוטומטית עליה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרות בלומרט