מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר
  • רות בלומרט

    ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים. למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים. תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים. ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה

החלטה

החלטה

 

הַיּוֹם לֹא אֵצֵא לְפִגּוּעַ

וְלֹא אֶפְגַע בְּאִישׁ.

לֹא אֶתְעַנְּיֵן בְּמַעֲלוֹת הַחֹם,

וְלֹא אַרְגִישׁ

אֵיךְ אֶתְמוֹל טֶרֶם כִּלָּה מְלָאכְתוֹ הַבְּזוּיָה.

 

כָּוַנָתִי לָגֶשֶׁת

לַמְּלָאכָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת.

 

בַּחֶמְלָה הַרְאוּיָה

16 תגובות

  1. רות, שיר מאוד יפה ורגיש ולוואי ויכולתי אף אני לנהוג כדובֵר בשיר זה, אבל זה קשה כל כך בעולמנו. שבוע טוב, רני.

  2. המשמעות הראשונית של המילה לפגוע בעברית היא- לפגוש.
    אפשר לא לפגוע אם לא פוגשים אף אחד.
    שבוע טוב
    גיורא

    • רות בלומרט

      פירוש מעניין לחלק הראשון. מה עם המלאכה? מיהו הדובר?

      • שבוע טוב רות
        מה שכתבתי לא התכוון להיות פרוש על הכתוב אלא התייחסות מעט אירונית לתוכנו.
        התכוונתי שאם לא פוגשים אנשים אז גם לא פוגעים בהם.
        השיר יפה, ואומר לנו לכוף את ראשנו בכבוד ובהוקרה בפני החיים בעולם.

    • גיורא
      אפשר להוסיף עוד משמעות אבל אינני יודע כרגע איך זה יתרקם בשיר-
      לפגוע בעברית נושאת גם משמעות מפתיעה: פגיעה היא תפילה.
      כמו אצל יעקב: "ויפגע יעקב במקום…"
      ומבארים: פגיעה זו תפילה.

  3. האם כל מלאכות האתמול כה בזויות, רות?ומהי המלאכה המתבקשת?

    • רות בלומרט

      תיקון. תיקון עד כמה שאפשר.

      • כן, אני מאד מזדהה עם זה. תודה.

      • רות בלומרט

        ולא עניתי לשאלתך הנכוחה אמיר, המלאכה הבזויה של אתמול הנמשכת כשאנו מתכנסים בעצמנו, ודאי שיש דברים טובים גם באתמול, אבל אנו פוגשים כל הזמן ביצרים הרסניים כלפי הזולת יהא אשר יהא וכלפי עצמנו. לכן מדובר בצורך בתיקון פנימי וכללי, שלנו ושל הזולת [לא הטפה אלא מאבק].

  4. אוי, כל כך רצוי, רות!

  5. אהוד פדרמן

    כרגיל אצלך, רות, כל מילה בסלע.

    ואני בחולשתי, רוצה להחליף את השורה השניה ולכתוב : ולא אֶפָּגַע מאיש.

    אך איך אמרה רחל המשוררת, רק על עצמי לספר ידעתי ואוסיף על אמירתה: מה לךָ אהוד שאתה נדחף לשירה היפה של רות.

  6. שיר יפה! מעורר הרהור.
    שיח פנימי המלא במודעות וגאון ועל אף היותו כזה (ואולי דווקא) מצליח לתת בזכות השבריריות האנושית שבו.

  7. קראתי דרך המילים שלך תקוה שהיא גם שלי.
    תודה לך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרות בלומרט