מַסְעֵי

מַסְעֵי

הָגְלֵינוּ מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ וּמִיַּבֶּשֶׁת לְאַחֶרֶת

וּכְשֶׁהֵתְקַבַּצְנוּ בְּמָקוֹם עָלוּב לְעוּמַת עֲבָרוֹ –

הָיָה כְּבַר תָּפוּס וְעוֹיֵן.

אַף כִּי הָרוּחַ נָשְׁבָה לָהּ הַרְחֵק –

הֵקַמְנוּ בוֹ בַּיִת.

עַתָּה אָנוּ גוֹלִים בְּמַסְוֶה תַיָּרִים:

שְׁבוּעַיִם בְּפָּטָגוֹנְיָה, כַּמָּה שָׁעוֹת בַּלוּבְר,

תְּקוּעִים בְּמִשְרְדֵי נְסִיעוֹת,

לָנִים בִּשְׂדוֹת תְּעוּפָה,

מְרֻפָּדִים בְּתַרְמִילִים וּמִזְוָדוֹת גְּדוּשִׁים.

כְּמוֹ הַבְטָחָה שֶׁיֵּשׁ לְאָן לָשׁוּב.

וּלְאָן

לְאָן אָנוּ הוֹלְכִים, עוֹלִים וְיוֹרְדִים  –

כִּמְעַט מוּמְחִים בִּקְרִיאַת שְׁלָטִים זָרִים –

וַעֲדַיִּן, הֵיכָןִ הַשַּׁעַר לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ?

בֵּינָתַיִם,

כְּמוֹ זִקִּית אָנוּ מַתְאִימִים עַצְמֵנוּ לָרֶקַע,

לְבַל נִלָּכֵד בְּאֵיזוֹ הַגְדָּרָה מְחַיֵּבֶת

שֶׁתְּבַטֵּל אֶת הָאִינְדִיבִידוּאַלִּיּוּת הַקִּבּוּצִית-יִחוּדִית שֶׁכִּמְעַט סִגִּלְנוּ לְעַצְמֵנוּ

בַּמַּסָּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים.