מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
זה עתה פרסמה מלכה שקד, חוקרת ספרות עברית ומשוררת ירושלמית ותיקה ספר שירים שני ושמו "לבי פוסע לאחור".
השיר להלן העניק לספר את שמו המיוחד.
השיר להלן העניק לספר את שמו המיוחד.
לבי פוסע לאחור
רוּחַ הַיָּם, גִּבְעוֹת הַחוֹל וְהָרֵיחַ.
לִבִּי פּוֹסֵעַ בְאוֹבְּסֶסְיָה לְאָחוֹר,
צוֹנֵחַ כִּבְהַזְכָּרָה ֹשֶל אִיֹש אָהוּב
אֶל הַיָּמִים הַטּוֹבִים ֹשֶלִּפְנֵי לְפָנִים,
ֹשֶרָאִינו בָּךְ,הָאֲבִיבִית לָעַד, הַחֹרְֹשָה
הַחֲבוּיָה בַּחֲגָוִים לְיַד וִיתְקִין,
אֶל סֵתֶר הַשִֹּיחִים, סֻכַּת הָאֵקָלִיפְּטוּס
הַלּוֹחֵֹש סוֹדוֹ לָרוּחַ בִּשְֹפַת הָאַהֲבָה ֹשֶל הַיּוֹנִים,
אֶל הַגְּבָעוֹת הַנְּמוּכוֹת הַנִֹּשְפָּכוֹת בְּרֹךְ לַיָּם,
חֹם הַחוֹל וְרַחַֹש הַגַּלִּים עִם פְּנוֹת הַיּוֹם
וּכְמוֹ רוֹמַנְטִיקָן זָקֵן, מִתְגַּעְגֵּע,
לִבִּי עֲדַיִן מִתְעַרְסֵל בָּרוּחַ,
עֲדַיִןמוּצָף בָּרֵיחַ הַמָּלוּחַ הַמָּתוֹק,
עֲדַיִן צוֹפֶה, נִרְגָֹּש כְּאָז, בִּנְֹשִיקַת הַכָּתֹם
ֹשֶל הַֹשֶּמֶֹש הַמְאֹהֶבֶת בַּיָּם,ֹשֶנִּמְֹשֶכֶת
עַד כְּלוֹתָהּ בְּאַדְווֹתָיו כִּבְעֶרֶשֹ אֵרוּסִין,
וְזוֹכֵר לָךְ
אֶת חֶסֶד נְעוּרֵינוּ.
נהדר שם הספר.
הייתי סטודנטית של בעלה. הכרתי אותם ולכן מרגש השיר.
איזו מקריות
אתמול סיימו תלמידי י"ב את הלימודים. אהבה רבה הייתה במסיבה מהולה בעצב הפרידה.
בין שאר הדברים היפים שקבלתי מתלמידי מצאתי את הספר החדש הזה.
אקרא אותו בעיון ובשמחה.
שיר רומנטי שמגעו רך ונעים, מתערסל ברוח הגעגועים
זה יפה, הצגת הנוסטלגיה כפסיעות לאחור של הלב. ממבט ראשון נדמה שזה שיר אהבה של גבר לאשה, אבל כשחושבים על זה שוב נדמה, שהלב הוא המדבר אל החורשה (אין בכך סתירה, כמובן). תמונת השמש ההולכת וכלה באדוות הים – יפהפיה.
שיר לרוחי. עשיר בתיאורים המתאימים לרומנטיקנים זקנים ומתגעגעים לחסד הנעורים.
אהבתי את האיזכורים לשירים שליוונו במהלך השנים כמו שיריה של נעמי שמר ואיזכורים אחרים.
הלב הולך אל השיר ומתרחב לקריאתו