רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
הפואנטה בסוף, מוסיפה רבות וכן הדוגמאות מתחום הביולוגיה.
תודה לך עליזה.
מאוד חשוב לעשות מזה סטיקר על מכוניות
להוריד את השירה לרחוב.
אבל גם כדי להיווכח אם השירה מצליחה לחנך…
שגעון של רעיון, יוסף. מוותרת על זכויות יוצרים.
מסכימה איתך שמה שחסר הוא דעה צלולה. בני אדם בוגרים באמת.
דעה צלולה ובגרות, זו האמת סבינה.
גם אמת וגם יפה, רות. מאמר חוכמה צלול.
לגמרי נכון וצלול אבל…
האדם-קדוש
וקדושים רגשותיו
ואם הוא נוהג בשגעון
יש להובילו בזהירות לנתיב שאיננו פוגע בו ובאחרים
מירי, כמה טוב לב מביעים דבריך. הלואי שיהיו ניתנים לביצוע.
חן חן אמיר.
כותבת אצילה.
ושירה צולל למעמקי הנפש
בצלילו הצלול
אהוד יקר, מסמיקה מדבריך הנפלאים.
רות, הלוואי ויכולנו לברוֹר דעה צלולה מתוך כל הרוחות הרעות סביבנו..כדברי השיר.
אמן, תמי. ותודה.
רות, הוספתי לתפילותיי, במלים שלי,את בקשתי לדעה צלולה תמיד, גם אם אצטרך לשלם מחיר כואב.
עקיבא
עקיבא, בעל דעה צלולה ולב טהור. אשריך.
קצת באיחור, אבל אני שמח על כך.
המאמר המחכים של אמיר על השגעון וכל התכתובת הארוכה בינו ובין המגיבים. כולה, בלי יוצא מהכלל מרומזת מקופלת בשיר של רות.
גיורא
לרות.
אין ספק שרוח ווראנסי נחתה עלינו. אחרת איך אפשר להסביר שבאותה שניה (בלי דעת) החלפנו מסרים זה בבלוגו של זה?
גיורא,
כנראה שתחושות נכונות מקבילות בשפות שונות ובתרבויות שונות. מוטלת עלינו זהירות לברור את הבר מן התבן
ומי כמוך יודע זאת מנסיון חייו.