מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
נדודי שינה
אַף חֲלוֹם לֹא הִתְגַּנֵּב מִבַּעַד לְחַוָּקֵי הַתְּרִיס
חֲרִיקַת מְכוֹנִית בּוֹלֶמֶת
אֲפֵלָה מְפֻסְפֶּסֶת בִּשְׁיָרֵי אוֹר בַּרְחוֹב הָאַפְלוּלִי.
זִמַּנְתִּי בַּדְּמָמָה פֶּשֶׁר לְסִיּוּט הָעֵרוּת הַטּוֹרֵד
מָנִיתִי כְּבָשִׂים: מְנֵה מְנֵה תְּקֵל,
וְתַלְתַּלֵי הַצֶּמֶר הַגַּס
שָׂרְטוּ בְּכָל עֶבֶר טוּרֵי כְּתָב קַדְמוֹן
בְּהִרְהוּרִים גּוֹרְדִיִּים…
אִבְחַת הָאוֹר תְּבַתֵּק אֶת הָאֹפֶל
עַפְעַפַּי בּוֹעֲרִים
וְגֵוִי מִתְמַכֵּר
לָאֵין אוֹנִים הָאוֹפֵף .
2010
רות, זה מתחבר לשיר הקודם שהעלית לפני ימים ספורים. זה חלק ממחזור?
ענת, בעבר כתבתי על שינה מרובה ועל נדודי שינה פחות. לאחרונה הנושא תוקף אותי ודורש התייחסות… אכן השירים נכתבו בהפרש של ימים אחדים.
ציורי כל כך הלילה הנודד הזה שלך, עד שמתחשק לחוות אפילו אותו,
תאור חי של מצב קשה. קצת כימיקלים אולי… למי יש כוח לשינה קשה?
רות יקרה,
תיאור יפהפה של רגעים מכוערים.רק את יכולה להם ככה. בחיי.
ושנה טובה של בריאות ויצירה ואהבה.
לחני, מירי ואיריס היקרות.
תודה על דבריכן הטובים והאיחולים.
כמובן שאני מצרפת את איחולי לכן, לבריאות וליצירה בשנה הבאה עלינו לטובה.
היי רות
שיר מלא יאוש וקודר, הבית השני של השיר ניכנס ללב בפיוט שלו, הרהרים גורדיים.
את משורת גדולה, שמצלמת את המחשבות, רנטגן.
גם של עצמך, כניראה זה הכח של להיות צלמת עומק.
באהבה רבה
טובה
ציירת תמונה שממש ניתן לראותה והרגיש אותה, להבין אותה, אולי נתת איזה פשר "לסיוט הערות הטורד". אצלי מהדהדים "טורי כתב קדמון" ו"הרהורים גורדיים…"
פלא הכתיבה
מקסים, רות. מזדהה עם הכתוב. לפעמים גם אותי תוקפים סיוטים בזמן ערות, אבל לפחות לא מתלווה לה תחושת חוסר האונים שבסיוטי השינה. אתה מרגיש שהכל כביכול בשליטה בסיוטי היום, שכן התודעה שלך מלווה אותך. והעובדה שאתה כרגע חי את המציאות שמסביבך נותנת סוג של נחמה, על אף שאותה המציאות יכולה להיות קשה בלא מעט מהמקרים…
לטובה, שרון שלי וכרמית,
תודה על התגובות המקסימות.
אני מאחלת לכן ןלכולנו שנה נהדרת ובריאות.