רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
אפילו לא צל? 🙂 יפה התמונה העירונית הזאת, שבאופן מוזר עושה את הטבע שבמרומים יקר ושווה שבעתיים. הרי יכול היה להיות אפילו בלי זה…
שתהיה לנו שמחה בחלקנו.
הצל הוא כנראה פס על הקיר…
שתהיה לנו שנה ללא צללים ופגימות
קצר נפלא תלוי ופורח בין שמיים וארץ!
שנה טובה!
תודה לך משה, שנה מצויינת של כתיבה וחתימה טובה לך ולשלך.
השורה הטעונה בשיר היא "טבע שבוי במרומים"…
היי רות
כשאין צל, זה מפחיג כשיש צךל זה מפחיד, השיר שלך בזוית נפשית מיוחדת, למעלה, ללמטה, בטון מרומים, הרבה השראה.
שלך באהבה טובה
שנה טובה, טובה
מי ייתן ויהיו תמיד פרחים סביבנו – ולו אף באדנית. וטבע – ולו גם "שבוי במרומים".
שתהיה לך שנה טובה ומיטיבה, רות יקרה.
יפה ! יש לי טבע כזה שבוי שיקר לי מאוד, שהבטון לא מבין.