מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
***
שְׁנָתִי שׁוּב מֻטְרֶדֶת
בִּמְנוּסָה מֵחֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ הִיא מוּעֶרֶת.
עִתִּים תְּשַׁרְשֵׁר חֲלוֹמוֹת בְּהֶמְשֵׁכִים
עַל אוֹדוֹת סְפָרִים (לֹא)
סִפּוּרִים וְשִׁירִים שֶׁתִּרְגַּמְתִּי (לֹא)
הַזְּכוּרִים לִי הֵיטֵב כְּשֶׁעֵינַי עֲצוּמוֹת
וְרַק מְקוֹמָם נֶעֱלָם
וְרַק שׁוּרָה חֲסֵרָה.
וְאֵיך יֵדַע מוֹ"ל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁהִנֵּה הִנָּם
בָּאֲרוֹן, בַּמַדָּף, בַּמְּגֵרָה, בְּמִצְוָתוֹ
קוֹדֶם שֶׁעָבַר לָעֲסֹק בְּמִלּוֹן עִבְרִי-לוֹעֲזִי
לְצַד שְׂפוֹת קֶדֶם שְׁכוּחוֹת-מְשֻׁחְזָרוֹת
אוֹ הָפַךְ אֶת הַמִּפְעָל לְמַשֶּׁהוּ רִוְּחִי יוֹתֵר
מְדוּיָק וְנָהִיר.
רַק הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּנָח כְּתַב-הַיָּד,
נִשְׁכָּח.
כָּךְ גַּם נִשְׁמְטוּ מִזִּכְרוֹנִי סִפְרִיּוֹת שְׁלֵמוֹת
סִפְרֵי מוֹפֵת שֶׁתִּרְגַּמְתִּי בְּלִי הֶרֶף
וְהוּא עוֹמֵד מֵאֲחוֹרַי וְשׁוֹט בְּיָדוֹ
חוֹטֵף כָּל דַּף וַּמְטְמִין.
וְעַתָּה אֲנִי כְּרִיכָה רֵיקָה
כּוֹתַרְתִּי הַזְּהוּבָה נִשְׁחֲקָה…
הַמּוֹ"ל עָסוּק בְּשֶׁלּוֹ
וָאֲנִי שׁוֹגָה בָּהֲזָיוֹת
כְּמַפְרִיחֵי בּוּעוֹת סַבּוֹן
הַמִּתְפַּקְּעוּתבְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת.
2010
רות יקרה,
לא התחברתי אל השיר אף על פי שקראתי אותו כמה פעמים. הסיבה — גם בשיר גם בי, עדיין לא ברור לי מה ובאיזו מידה. לדעתי, אם תקצרי אותו ותתמקדי מסביב לנושא המרכזי — השיר ירגש יותר. מה שחשוב הוא שנראה לי שיר שכתבת אותו לאחרונה, והנושא קרוב לכולנו, אז יש לך עבודה לקראת השנה הבאה, ואשמח לקרוא אותו שוב, לאחר שעבר את עריכתך.
שנת בריאות, שמחת חיים והמשך היצירה.
עקיבא יקר, תודה שהבעת את דעתך בגלוי על השיר. אני סבורה אחרת. לא כל שיר צריך הסבר אבל כאן מדובר על חלום-הזיה-מציאות שזורים בתמציתיות מירבית. שוב, תודה ושנה טובה לך.
אני קראתי את שירך זה,רות, כמעין סיפור-הזיה בפרקים-בתים. לא הייתי עורכת מאום. התחברות עם שיר דומה לא אחת לחברות/התחברות עם דגש באות ב'. אני התחברתי לגמרי עם הסיפור על המסר שבו המשתרשר כאמור במיני עלילה הזויה לכאורה, רק לכאורה. והלכאורה הוא עם נימת צער.
אני קראתי את שירך זה,רות, כמעין סיפור-הזיה בפרקים-בתים. לא הייתי עורכת מאום. התחברות עם שיר דומה לא אחת לחברות/התחברות עם דגש באות ב\'. אני התחברתי לגמרי עם הסיפור על המסר שבו המשתרשר כאמור במיני עלילה הזויה לכאורה, רק לכאורה. והלכאורה הוא עם נימת צער.
היוצר עסוק-טרוד ביצירה הן בהקיץ והן בחלום בכך בכל הווייתו. רבים מבינינו אינם זוכים להשראה מושלמת שכזו.
שנה טובה,
תמר
תודה על דבריך הנוגעים והמרגשים.
שנה טובה ומוצלחת לך ולמשפחתך