גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
המתרגם
בִּנְתִיב אֳפָקִים חֲסוּמִים,
סִמְטָה לְלֹא מוֹצָא
שֶׁבְּרֹאשׁ הַר קֵרֵחַ
גָּר עִוֵּר הַמְּשׁוֹטֵט יוֹם-יוֹם
בִּשְׂפַת הַיָּם, צוֹבֵר בְּעֵינֵי רוּחַ
סְעָרָה, אֲבָנִים יְפֵהפִיוֹת
מְמַלֵּא בָּן אֶת כִּיסָיו
מְטַפֵּס בְּמַעֲלֵה אַכְזָב
הַמַּכִּירוֹ בְּעַל-פֶּה,
מַעֲתִיקָן בְּבֵיתוֹ לִכְתַב בְּרַייל
קוֹרֵא אוֹתָן בְּאֶצְבְּעוֹתָיו
לוֹמֵד אַט-אַט לְדַעֲתָן
אַחַת,
וְעוֹד אַחַת,וְ..עוֹד-עוֹד…
…הָאִלְמוֹת נֶאֱנָקוֹת,
מִתְמַסְרוֹת לִידֵי הָעִוֵּר
הַמְלַטְפוֹת רֹךְ נִשְׁכָּח
שֶׁל צֹר, לַהַט כָּבוּי
שֶׁל לַבָּה, מְרַפְרְפוֹת
עַל פְּנֵי חִוָּרוֹן מְחֹרָר
שֶׁל שִׁלְדֵי אַלְמוֹגִים
תְּחוּשׁוֹת אֶבֶן
מִתַּרְגְמוֹת
לִצְבָעִים עַזִּים .
שלום אהוד, אהבתי את השיר ואת תמונת העוור והאבנים. השיר ציורי ומרגש. לטעמי, כדאי להוריד את 3 השורות האחרונות, כי הן מסבירות את מה שהשיר כל כך מיטיב לומר בעצמו…
שלום נורית, כדובר מטעמם של חלוקי האבן, אני מרשה לעצמי לחלוק על טעמך בענין הקיצוצים