גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
סיזיפוס
בֹּקֶר-בֹּקֶר
חוֹצֵב בִּשְׂפַת הַיָּם
מִלִּים בְּסֶלַע
מְגַלְגְלָן
בְּמַעֲלֶה הַכַּרְמֶל
עֶרֶב-עֶרֶב
נִשְׁמָט הַדָּף מִתַּחְתָן
מְמֻתָּתִים
מִדַּרְדְרִים בָּתֵי שִׁיר
בְּמוֹרַד הַזָּמִיר
שָׁבִים לְחוֹל מַחְצַבְתָם
לַיְלָה-לַיְלָה
עוֹלֶה יָם שָׁחֹר עַל שְׂפָתוֹ
נִסְעָר, מוֹחֵק מִבְּשָׂרָהּ
אֶת פִּצְעֵי הָחֶרֶט
שֶׁל סִיזִיפוּס.
בֹּקֶר-בֹּקֶר
חוֹצֵב בִּשְׂפַת הַיָּם
מִלִּים בְּסֶלַּע
מְמַלְמְלָן
בְּמַעֲלֶה הַכַּרְמֶל
לְעוֹלָם לֹא נִלְאֶה.
יופי של שיר
אפשר לראות בתיאור את שירת הגאות והשפל של הגלים המתנפצים על סלעי החוף, ואפשר גם לראות בשיר את הנסיונות החוזרים ונשנים לשורר את הטבע.
מצטרפת לגיורא, שיר יפה מאד
שומעת את אדוות הגלים בחושך 🙂
האם "בשרה" בבית השלישי מתייחס לשפת הים ?
משהו בשימוש בגופים מתבלבל לי
ריקי, במקום תשובה ישירה אני מפנה אותך לשם הבלוג שלי והמבינה ודאי תבין