בננות - בלוגים / / פרסום ראשון לפרוטוקול סודי – במלאת 37 שנים למלחמת יום הכיפורים
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

פרסום ראשון לפרוטוקול סודי – במלאת 37 שנים למלחמת יום הכיפורים

צרבת
 
זֶה הָיָה בְּחֹרֶף 74
מַעֲרָבִית לָעִיר סוּאֶץ –
הַשָּׁמַיִם טִפְטְפוּ פְּגָזִים
בְּשַׂר תּוֹתָחֵינוּ רָעַד מִפַּחַד
תַּחְתוֹנֵינוּ סָפְגוּ נַחֲלֵי זֵעָה  
 
הָיִינוּ גִיזֶרִיםרָזִים וּזְרִיזִים
רָצְנוּ בֵּין הַטִּפּוֹת
שֶׁחוֹלְלוּ בֵּינֵינוּ  
מְחוֹל דָּמִים
הֵשָׁבְנוּ אֵשׁ לְתַּכְלִית חַסְרַת תּוֹחֶלֶת  
וּבֵין מַטַח לְמַטַח
גֵרַזְנוּ פִּטְמוֹת קָשׁוֹת כִּפְלָדָה
חָלַמְנוּ שֶׁמִתְקַפְּלִים וְזָזִים, הִתְפָּלַלְנוּ
לַשָּׁלִיחַ (קִיסִינְגֶ'ר) שיוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם
(לֹא בָּטַחְנוּ בְּאֱלֹהֵי צְבָאוֹת יִשְׂרָאֵל)
וּבַהַמְתָנָה לְהֶסְכֵּם הַבֵּינַיִם
הֶחְמִיצוּ פָּנֵינוּ, הִתְחַמֵּץ לְבָבֵנוּ
וְאָכַלְנוּ הָמוֹן תַּפּוּזִים
 
חָתַכְנוּ כָּל פְּרִי לְאַרְבַּע
מָצַצְנוּ אֶת הַתּוֹךְ
זָרַקְנוּ אֶת הַקְלִיפָּה
    בְּלִי לְהַגְזִים,
טוֹנוֹת  שֶׁל תַּפּוּזִים, וּמֵאָז
הַצָּרֶבֶת תּוֹקַפְתֵּנוּ כָּל שָׁנָה
כְּמוֹ שָׁעוֹן
בְּהַפְתָעָה
בִּשְׁתַּיִם בַּצָהֳרַיִם
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

3 תגובות

  1. מירי פליישר

    אהוד השיר הכי מדוייק שלך שקראתי
    כנראה שלא קראתי מספיק.
    ציני, ריאלי, מאוכזב, רב שנים ועוד. לקרוא שוב ושוב וגם להקריא!

  2. היי אהוד
    זה שיר חזק החיים האלה לא פשוטים.
    טוב שאתה כותב על זה היום
    להתראות טובה

  3. שיר שמחזיר אותי לחווית המלחמה ההיא.
    מאוד אוהבת את שירך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן