חופים הם כמו געגועים ( בעקבות נתן יונתן) הָיִיתִי פַּעַם חוֹף שֶׁאֲהוּבָה עָזַבְתוֹ 2010-06-27 אהוד פדרמן
אהוד,
אהבתי את נקודת המבט הזו של החוף
כמראה לנפש.
בקבוק היין הזרוק והסיגריות – כמייצגים את האמצעים בהם נעזרים בני אדם בכדי לעמוד בבדידות ובנטישה ובחוסר האהבה בחייהם.
אולי כולנו נפלטנו מים השכחה אל החוף הנטוש שנקרא חיים.
רונית,
נזכרתי שבאחת התגובות שלך הבעת געגועים ירושלמיים לחוף הים. בימים (תרתי משמע) מלאי מדוזות אלה, כדאי לך לחפש מושא געגועים אחר