אל מלא רחמים
נִשְׁמַת אִשָּׁה נוֹאֶשֶׁת
שֶׁנִכְלְאָה בִּכְלִי כֵּהֶה עוֹר
נִפְלְטָה לְחוֹף בּוֹ מִתְרוֹצְצִים
הָעִבְרִים, בְּנֵי עַם נִבְחָר וּמְסֻגָּר
עִוְרִים לַזוּלַת, נִשְׁמוֹתֵיהֶם מֻגָּפוֹת
רַגְלֵיהֶם נוֹגְפוֹת פְּלִיטָה שְׁחוֹרָה
בָּרוּר לָהֶם כָּעוֹר – תּוֹכָהּ כְּבָרָהּ.
וּבַת-קוֹלִי שֶׁעָבְרָה שָׁם, אָמְרָה:
בֹּאוּ נִבְדֹק שֶׁמָּא נִשְׁמָתָהּ צְחוֹרָה
וַעֲלוּלָה חֲלִילָה לְהִתְפָּחֵם
מֵאֹטֶם שְׁרִיר לִבְּכֶם….
אָסוּר לַגַּעַת! נוֹרָה בְּבַת הַקּוֹל כַּדּוּר
מִבֵּית בְּלִיעָה שֶׁל אֵם כָּל חַטָּאת:
הַמְהַגֶּרֶת הִיא בִּלְתִי חֻקִּית בַּעֲלִיל
וְלָכֵן, חֵפֶץ חָשׁוּד לְכָל עִנְיָן וְדָבָר !
ותִּדֹּם בַּת קוֹלִי וַתַּסֵּב פָּנֶיהָ. וְהַיָּם רָאָה
הִמְרָה אֶת מִצְוַת הַהֲלָכָה וְלֹא נָס
שָׁלַח גַּל שֶׁל אוֹר ,חָפַן נִשְׁמַת אִשָּׁה
שֶׁהֶאֱפִירָה מֵאֵימָה, שֶׁתָּנוּעַ וְתָנוּד
עַד לְכֵף הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה. וְשָׁם
– שְׁחוֹרָה – בְּגוּף כָּרִישׁ תִּתְגַּלְגֵּל
וְיַחְדָיו יָשׁוּבוּ לְחוֹף הַכַּרְמֶל
אֶלָּא שֶׁאָז יִהְיֶה מְאוּחָר מִדַּי לְהִתְנַצֵּל
וּלְמַעַן הַמְצֵא הֲצָלָה וּמְנוּחָה לְנַפְשָׁהּ–
בַּת-קוֹלִי תִשָּׂא קוֹלָה
בְּאֵל מָלֵא רַחֲמִים עַצְמִיִּים.
אהוד, מבט רגיש וקול חשוב מאד בתוך מעטה האטימות ההולך וגורם להסתיידות עורקים אנושית
תודה על התגובה, משה. ואכן, המצוות של התיחסות לגר, לזר ולאחר הפכו במציאות היהודית ישראלית לאות מתה.
ואם נסתכל במראה הפוליטית כמשקפת את המציאות היהודית ישראלית בנידון, נראה שם את שר הפנים אלי ישי – מופת לאהבת הגר, הזר והאחר.