התחבר

גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש

בננות - בלוגים / / השכנה

גילגול איטי

אהוד פדרמן
דברי ימים אבודים " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה." וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי, רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי. וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007 ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 . שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

השכנה

השכנה

הִתְעוֹרַרְתִי בְּעִיר זָרָה

בְּמַטָּרָה לְהַגְשִׁים חֲלוֹם יָשָׁן

לְהִתְאָהֵב בִּשְׁכֵנָה בְּלוֹנְדִינִית וְעֵירֻמָּה

הַמִּתְאַפֶּרֶת בְּמִסְגֶרֶת חַלּוֹן הִזְדַמְנוּת

כָּרָגִיל בְּעִיר חֲלוֹמוֹתַי, יָרַד גֶּשֶׁם

הָעֵץ בֶּחָצֵר כָּבְדוּ עַפְעָפָּיו

וְהִקְשָׁה עָלֵינוּ אֶת חִלּוּפֵי הַמַבַּט

הִרְכַּבְתִּי מִשְׁקָפָיִם

שָׂמְתְּ עַדְשׁוֹת מַגַּע

וְהָיִיתִי לְאִישׁ הַמַּכְנִיס כֶּרֶס

וְהָפַכְתְּ לְאִשָּׁה הַמַּסְתִירָה הֶרֶס

קְמָטִים הִתְגַלּוּ סְבִיב הַעֵינַיִם

שְׂפָתוֹן נִמְשַׁח עַל שִׂפְתֵי מְרִירוּת

שֵׂעָר צָהֹב נִמְשַׁךְ לְאָחוֹר

הִפְשַׁלְתְּ וִילוֹנוֹת, סִדַּרְתְּ מִטָּה

צָפָה בָּךְ גַּם קַרְיָן שֶׁל ה- BBC

פָּתַחְתִי בְּאוֹתָהּ תַּחֲנָה

וְלֹא הִרְחַקְנוּ מֵעֵבֶר לְכָךְ

לְחַלוֹנֵךְ הִצְטָרֵף גֶּבֶר זָר

בְּמִסְגַרְתִי, אִשְׁתִי הִתְעוֹרְרָה

זֶה רַק חֲלוֹם , הִרְגַּעְתִּי אוֹתָהּ –

אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶן שְׁחוֹרוֹת שֵׂעָר.

2 תגובות

איריס אליה
23 במרץ 2010 ב 4:00

אהוד אהוד יקירי, זאת שורה יפה מאד "הָעֵץ בֶּחָצֵר כָּבְדוּ עַפְעָפָּיו", מצדיקה שיר נפרד.

הגב
- אהוד פדרמן
  23 במרץ 2010 ב 7:50
  
  איריס איריס יקירתי, ואני חשבתי לתומי שענין שחורות השיער ידבר אל ליבך
  
  הגב

השאר תגובה ביטול תגובה

כללי

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן