התחבר
בננות - בלוגים / / תגובת בטן ל- לָאוּרָה – ספרה החדש של חנה טואג
גילגול איטי

  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

תגובת בטן ל- לָאוּרָה – ספרה החדש של חנה טואג

 

 

התבוננות בתמונה המופיעה על כריכת הספר לאורה וקריאת  תקציר תוכנו, (להלן הפניה לפוסט)
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=13896&blogID=223
שלפו מזכרוני וממגירתי שיר שכתבתי לפני כשבע שנים כתגובה לידיעה עיתונאית שעסקה ברצח על רקע חילול כבוד המשפחה .  והבטן שהגיבה אז ומגיבה עכשיו היא בטן שרק יכולה לנחש מהו הריון עבור אישה 
 
חופש הבחירה בידהּ
 
מִבְּלִי דַעַת לִטְפָה אֶת בִּטְנָהּ
בְּחִילָה עָלְתָה בִּגְרוֹנָהּ
אַהֲדֵק אֶת הַחֲגוֹרָה, חָשְבָה
וּפְרִי אַהֲבָתִי הָאֲסוּרָה   
יֵעָלֵם כִּלְעוּמַת שֶׁבָּא
 
וְנִזְכְּרָה בַּסַּכִּין שֶׁהֻנַּח
סָמוּךְ לְאַחַר לֵידָתָהּ
בְּיַרְכְּתֵי בָּמַת חַיֶּיהָ
      וְאָמוּר לְהִשָּׁלֵף
(בְּהֶתְאֵם לְמָסֹרֶת הָעֵדָה)  
בְּמִקְרֶה שֶׁיְחֻלָּל כְּבוֹדָהּ
 
וּבָחֲרָה בַּחַיִּים וּבַמָּוֶת
וְהַמָּוֶת הִתְעַלֵּם מֵהַמִּנְחָה.

 

 

2 תגובות

  1. חנה טואג
    15 בנובמבר 2009 ב 13:48

    יפה שירך אהוד ואיזו מחווה יפה!
    לגבורה שלי אהוד יש בחירה אחרת והסכין
    היתה שונה
    תודה אהוד יקר

    הגב

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*

CAPTCHA Image

*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן