בננות - בלוגים / / שיר המוקדש לספרה החדש של סבינה מסג 'מונוגמיה עילית'
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

שיר המוקדש לספרה החדש של סבינה מסג 'מונוגמיה עילית'

 

ברכות לחברתנו למטע, המשוררת  סבינה מסג,  לרגל  צאתו לאור של ספרה החדש, 'מונוגמיה עילית'  ששמו 
הזכיר לי שיר שכתבתי לפני כחמש שנים והתפרסם בספר שירַי  'רחיפאי'. 

אי שם בין כסף לזהב

 
הַשִּׁיטָה הַמּוֹנוֹגָמִית הֻמְצְאָה אֵי אָז בַּשָּׁנִים 
בָּהֶן אַרְבָּעִים נֶחְשַׁב זִקְנָה מֻפְלֶגֶת
וְלֹא הִתְאִימָה אֶת עַצְמָה
לַחַיִּים הַכְּפוּלִים שֶׁנִגְזְרוּ עֲלֵיהֶם
 
שָׁתְקוּ עַל הַטּוֹב שֶׁהָיָה
צָרְחוּ אֶת מַה שֶּׁנֶּעְלַם
מֶשֶׁךְ שְׁלשִּׁים שָׁנִים חֹדֶשׁ וְשָׁבוּעַ
וְעוֹד שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה
 
תִרְגְלוּ שׁוּב וָשׁוּב שְׁכִיבוֹת סְמִיכָה
בְּדֹּם וְדַּגֵּל עַד חֲצִי הַתֹּרֶן
בְּנִסְיוֹנוֹת נוֹאֲשִׁים לְהַחֲיוֹת גְּוִיָּה
שֶׁעָשְׂתָה לָהּ הֶרְגֵּל לִשְׁכָּב בֵּינֵיהֶם
 
רוּחַ קַלָּה חָלְפָה בַּסְבִיבָה הַתּוֹמֶכֶת
קָרַס עֲלֵיהֶם שׁוֹבָךְ הָעֵץ הַיָּשָׁן
וּמָצְאוּ תַּחְתָיו יוֹנֵי וִיבְּרַצְיָה מְפַרְפְּרוֹת
כַּמָה שְׁקָרִים אֲפֹרִים וְנוֹצוֹת לְבָנוֹת .

 

9 תגובות

  1. אהוד, נהניתי מן השיר! מצטרפת לברכות לסבינה.

  2. היי אהוד
    איזה שיר…
    מלא נוצות
    מקוה שסבינה תעלה פה את השיר
    מזל טוב
    לסבינה
    להתראות טובה

  3. אוי אהוד איזה שיר עצוב וכמעט נמצא בכל בית שני. אני בעד זוגיות בלי שקרים ובלי שיער לבן אבל בשביל לשמור על זוגיות צעירה נצחית צריכים לבחון את המוסכמות ולבצע התאמה אישית לכל מערכת זוגית.

    • 'זוגיות צעירה נצחית' היא אשליה שמי שמצפה שתתגשם יתאכזב מהר מאוד והזוגיות תתנפץ בפרצופו. זוגיות משנה את פניה לאורך השנים וסוד התמשכותה לפי נסיוני הוא מצד אחד ויתור על להיות צודק לטובת להיות חכם ומצד שני מתן חופש הדדי בגבולות מוסכמים. אך בסופו של דבר כל זוג צריך למצוא את הנוסחה שלו, או שלא ואז לדעת להפרד בשלום שגם זו חכמה לא פשוטה.

      • מדהים. בדיוק שיחה שהייתה לי היום עם חברה. כל זוג והנוסחה שלו ואף אחד לא יכול להבין כלום בזוגיות של האחר. שניים שבוחרים להתחבר לזוגיות יש להם משהו שהם צריכים לחוות בעצם כל אחד לעצמו, ולרוב אפילובני הזוג לא יודעים מהו כך שהחיים המשותפים הם בעצם גילוי והזדמנות לתיקון אותו המשהו. נראה לי נכון ולעניין הזוגיות הצעירה הנצחית זה נכון שהיא עוברת שינויים וזה אפילו נדרש אבל צריך לדעת לשמור עליה רעננה כי לפעמים אם מזניחים אותה או נרדמים בשמירה, לפעמים לעשות בשביל לתקן זה קצת מידי ומאוחר מידי.
        ולדעת להפרד…שם כנראה נמצאת חוכמת הסתרים הכי גדולה והכי חשובה מכל החבילה הזאת שנקראת זוגיות.

        • ועוד משהו אהוד שאני כבר רואה שפיצחת סוד בזוגיות, כאישה לגבר אספר לך שמה שלפעמים נראה לכם הגברים כהשפלה או כלמטה מכבודכם, כמו למשל להגיד: אני אוהב אותך ולא רוצה לאבד אותך בדיוק באמצע ריב, בעיניי זהו הדבר הכי גברי שגבר יכול לעשות. ולדעתי מעט מאוד גברים מסוגלים להיות במדרגה הגבוהה הכאילו נמוכה הזאת.
          או שאולי זה לא סוד אלא סתם הגיג רומנטי שלי? מה דעתך?

          • סיגל, איני רואה את דברייך כהגיג רומנטי אלא כאלף-בית של יחסים בין שני בני אדם בלי לעשות אבחנה בין גבר לאישה.
            ולענין אני קורא, להתרצות בלי להתבזות בעיני האגו שלך . ואם אקח את הדוגמה שהבאת ונניח שאכן הגבר אוהב את האישה ואינו רוצה לאבדה ולאישה חשוב לשמוע זאת – אז איזו סיבה הגיונית יש לו לא להגיד זאת ואיזו השפלה יש באמירה ? אלא מה, הבעיה היא רגשית ולא הגיונית. מה שמקומם גבר ממוצע זו הדרישה המופנית אליו לומר את הדברים ובעיתוי שנוח לאישה. והמשפט שכתבתי כעת מזכיר לי שיר שכתבתי בעקבות צפייה בסרט הנהדר 'דבר אליה' ששמו כשם הסרט ואני מעלה אותו בעוד רגע בפוסט נפרד.

          • בוקר טוב אהוד
            נדמה לי שכבר העלת את השיר בעבר

            http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=253&itemID=8400#post8400

          • שבוע טוב גיורא , השיר בהחלט מוחנף מכך שאתה גם קורא וגם זוכר…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן