אחרי ולפני ימים רבים של בערך

יום מדויק                                                  

יום מדויק בא אחרי ולפני ימים רבים של בערך.

יום מדויק מתחיל בזמן. אתה קם רענן. גופך כולו מתום. צובט עצמך לודא שאינך בר-מינן, משתין בלי לאבד טיפה מחוץ לאסלה , מרוצה מהדמות הנשקפת אליך במראה, מצחצח שיני חלב ישרות , עוטה על עורך — המלוחלח 5.5PH  – לבוש הספוג בריחך האהוב , לא שוכח חפצים נחוצים, לא לוקח חפצים מיותרים, יוצא מהבית בדרכך לשפת הים.  

ביום מדויק אין פקקים, בקבוקי בירה שבורים או צוארים חנוקים. מוצא חניה בצל למכוניתך. לצידה חונה לֶקסוס גאוותנית. שיהיה לה לבריאות. הקנאה המקלקלת יום בערך , אינה מתעוררת ביום מדויק. חובש משקפי שמש וכובע רחב שוליים, למרות שהשמש עדיין בחיתוליה, חביבה כצורר עוּל ימים.

ביום נעים, הים רגוע וצלול. ביום מדויק הוא כנוע, מניף דגל לבן. אתה הולך לחופו בקצב שלך. אדוות אינן מאיימות להרטיב את גרביך בתוך נעלי ההתעמלות,  אין זפת, אין מדוזות.  האבנים המעטות המבצבצות פה ושם, עגולות ורכות, החול זך . אינו טובעני, או תובעני ולא  מתלונן שכולם דורכים עליו .  חומך עולה במתינות, נעימות מתפשטת באיבריך, אנשים מאירי פנים חולפים על פניך, ופרצופך הזורח משמש להם מראה מגדילה . רצועת החול הלח הראויה לצעידה רחבת לב ואינכם נתקלים זה בזה.  מברכים איש את רעהו בברכות ספוגות אור, בוקר טוב, יום טוב, יום נעים. רוח בודהיסטית שורה עליכם. באויר מרחפת רוחניות שביום מדויק , מלטפת ובשאר הימים, פרצים .

לפתע עוקף אותך זוג בערך, לבוש שחורים. צעדם נמרץ.  נראה שהאישה  סובלת מהפרעת קצב. האיש מעודדה , דוחפה בגבה בעדינות מודגשת. אצבעותיו עבות ושעירות, גווה דק וחלק . הוא מרפה ממנה , צועד כמה צעדים כשהיא מזדנבת אחריו, אחר כך מאט בחוסר סבלנות, לוקח את ידה השברירית בידו קיצרת האצבעות וכסוסת הציפורניים ומושך . ידה ממאנת, גופה נענה באי רצון, רגליה נגררות לקצב שאינו שלה . היא צוחקת. הצחוק לא מתאים לתמונה .  הם אינם קבועים בחוף. מישהו שלחם כדי לקלקל יום מדויק.                  

לרגע של בערך, נעשה לך רע, אתה רוצה להתערב, להציל נסיכה מידו של רשע, אך ביום מדויק אינך נכנע לפרובוקציות, מתעלם מהפרעות קצב, מאֵחורים. נסחף. משלים עם העובדה שאינך יכול לשנות את התנהלות העולם, ובודאי שלא את התנהלות הזמן .

אחרי שצעדת חמשת אלפים תשע מאות שישים ושמונה צעדים, בארבעים דקות בדיוק, אתה מתפשט, נכנס לים. מליחותו עדינה, צלולה כמחשבותיך אודותיו. סודות קרקעיתו חשופים בפניך, דגיגים מלטפים את גופך העירום, טמפרטורת המים מדויקת.  כדי לא להסתנוור מהשמש, אתה שוחה חזה מערבה,  בדיוק עד לאמצע הים, בדיוק בזמן שכוחך קוצב למשימה, ושב מזרחה בשחיית גב. יוצא מהים בלי תחושת החמצה או כאבי צואר,  מתקלח במים חמימים, בזרם מרפה שרירים, מתנגב במגבת רכה, משתחל לבגדיך ונעליך בלי שיצטרף אליך גרגר  חול מיותר, מעצבן ומגרד . עורךָ לוקח איתו לשארית היום המחוספס, תחושה מדויקת: חלקה, ימית, רעננה ,חגיגית. לחותו ומליחותו אינם מקולקלים בתמרוקים המנסים לחקות את הטבע.

ביום מדויק אתה מסתובב בעירך ומתיחס לשלטי ההבטחות כאילו הם מציאות. הנה אחד שעומד בחוף הים עוד מהאביב, ועכשיו כבר סתיו, ומבטיח: "כאן יוקמו סככות צל."

למקראו אתה חש כאוד מוצל מהשמש שמכה את בני-ישראל הרובצים בכסאות נוח המונחים על ההבטחה להרבותם, כחול אשר על שפת הים .

נכנס למכוניתך הקרירה ומפליג בדרכך למקום עבודתך הנמצא במפרץ חלומי, ספוג רעלים וסרחונות. עובר בדרך העצמאות, שבזמן המנדט נקראה רחוב המלכים, ומאז הדרדר לזנות וסמים והפך לחור שחור בלב תושבי העיר שכולה הפסקה אחת גדולה, והנה שלטים רבים , המבשרים כבר יותר משנה:

 "קמפוס הנמל, מתחם הצעירים של חיפה. עירית חיפה מתחילה בפרוייקט שיקום העיר התחתית, קמפוס אוניברסיטאי, מעונות סטודנטים, מרכזי מסחר ובילוי תוססים. "

וכל ההבטחות על רקע ציור תכלכל של ים מלא בועות המסמלות תסיסה. ביום מדויק אתה מתיחס למילים בוראות מציאות כלשונן, מתעלם מתסיסה של ריקבון, מחריזה של תסיסה וגסיסה, מסתפק בטקס פתיחה, בהנחת אבן פינה, לא דורש מאף אחד לסיים משימות, או לקיים הבטחות.  

ליד תחנת הרכבת הישנה והריקה יש שלט המבשר חזרה לימים חלומיים : מחדשים עצמאות – הנחת מנהרת תשתיות. 

אתה מתבשם מתהילה קצרת ימים של עצמאות הנמצאת בעיצומה של חפירה, ועומדת תוך זמן קצר להעלם באדמה , ואז אולי ישימו שלט חדש : כאן נקברה העצמאות בדמי ימיה .       ביום מדויק אתה נוטה לרחף בחלל שנכרה סביבך, מתעלם מקיומם של קברים, מוצא עצמך מהרהר בפרוייקטים חפורים שיוציאו את ארצך מהבוץ בו היא שקועה: תעלת בלאומילך, תעלת הימים, מנהרת הכרמל, מקלט אטומי לכל פועל.   

ביום מדויק , אפילו אם עומד בפקק, אחרי יום עבודה מיוזע , אתה רגוע כתינוק לאחר הנקה בקראך עשרות שלטים עגולים המודבקים על עמודי תאורה, המבטיחים לך ארבעה נתיבים חדשים בחורב, מקום מתן תורה לעם ישראל.

והעם רואים את קולות וקוראים את השלטים, וממשיכים לעמוד בפקקים עד עצם היום הזה.

ופתאום צץ לעיניך שלט יוצא דופן, גדול, מלבני, בסיסו בטון, המבשר שמלך המשיח כבר הגיע, ולראיה, יש גם תמונה שלו. 

ביום מדויק אתה נוטה להאמין בביאת המשיח, בשלטון מלוכני נאור של אביגדור (ליברמן) מלך הטרור-נגד-טרור, מאמין בטוב ליבם של בני אדם, מאמין לשקרים של עורכי דין, יחצ"נים ופוליטיקאים ישרים (עד שנבחרים) , שומע רק צלילים הרמוניים באקורדים הצורמים את שאר הימים של בערך .

יום מדויק כדאי לסיים לפני הצהריים, ורצוי על שפת הים, שכן מיד אחריהם מתחילה השקיעה. ובכלל, לא רצוי למתוח יום מדויק עד שהוא מתחיל להיות בערך כמו שאר ימי חייך.