בננות - בלוגים / / הנעדרים – געגועים ב-כאילו כזה
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

הנעדרים – געגועים ב-כאילו כזה

הסיאמית                          
 
בֹּקֶר שַׁבָּת, שְׁמונִּים אָחוּז לַחוּת
כְּבָר אַרְבָּעִים  שָׁעוֹת בִּרְצִיפוּת
שֶׁנָּחוּת נְחִיתַת אונֶּס בְּאֶרֶץ גַּעְגּוּעַי בְּ-כְּאִלּוּ
           (כְּאִלּוּ שֶׁאֵין בִּלְבָבִי אֲחֶרֶת
           – אַחַת  שֶׁאַדְמָתָהּ לא בּוֹעֶרֶת )  
מְטַיֵּל בִּנְתִיב-אֳפָקִים
( רְחוֹב הַצּוֹפֶה לְקַו בּוֹ כְּאִלּוּ מִתְחַבְּרִים הַשָׁמַיִם לַיָּם )
רוֹאֶה דַּף נְיַר  מַצְהִיב
מְנֹעַץ  לְעָמוּד חַשְׁמַל עָשׂוּי עֵץ מַרְקִיב
מִתַּחַת לַחֵץ הַשָּׁבוּר בְּאָדוֹם
וּלְצִיּוּר הַגֻּלְגֹּלֶת , סָפֵק כָּתוּב  :  
אָבְדָה סִיאָמִית
נִרְאֲתָה לָאַחֲרוֹנָה בְּיוֹם שִׁישִׁי ב 6:00 בַּבֹּקֶר
כָּל הַיּוֹדֵעַ פְּרָטִים מִתְבַּקֵּשׁ לְהִתְקַשֵּׁר
וּלְהַשְׁאִיר הוֹדָעָה
(מספר טלפון נייד  )
 
לְפִי הַנִּימָה הַקַּצְרָנִית 
וְהַכִּתּוּב הַמָּחוּק
נִרְאֶה שֶׁהַסִּיאָמִית הַזּוֹ
מְגוֹעְגַּעַת  רַק בְּ-כְּאִילוּ כַּזֶּה
וְהִיא כְּאִילוּ חֲתוּלָה
וּבְעֶצֶם , עוֹבֶדֶת זָרָה
שֶׁדָּפְקָה נִפְקָדוּת  
כִּי קָצָה בְּחַיֵּי  עַבְדוּת.
 
 

2 תגובות

  1. רות בלומרט

    אהוד, סיום נוגע ללב לסדרת הנפקדים. מה שהתחיל במבט משועשע הופך למציאות המוטחת אל פנינו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן