בננות - בלוגים / / חג החירות לעקרת הבית (שיר תגובה לפוסט של מירי פליישר)
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

חג החירות לעקרת הבית (שיר תגובה לפוסט של מירי פליישר)

 

מה נשתנה ?
   
 
לְבִיאָה צְעִירָה וַחֲבִיבָה אַחַת
מִצַּד הַלֹּעַ לֹא אַהֲבָה לִטְרֹף
מִצַּד הַבֶּטֶן לֹא רָצְתָה לִרְעֹב  
לִבְסוֹף הִתְחַתְנָה עִם קוֹף
 
לְבִיאָה וְקוֹף גָּרִים בְּפַרְבַר
בְּדוּ מִפְלָסִית עִם נוֹף
הִיא צְמוּדַת קַרְקַע
הוּא בְּשִׁכּוּן צַמָּרוֹת
 
בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה  
יוֹרְדִים מֵהָעֵץ קוֹף וּמִשְׁפַּחְתוֹ הַעֲנֵפָה
לִסְעוּדָה מָסָרְתִּית אֵצֶל לְבִיאָה
וגַּם בַּסֵּדֶר לֹא פּוֹסְחִים עַל שֻׁלְחָנָהּ
 
לְבִיאָה בְּסוּגַר מִטְבַּחָהּ
כְּבָר מִזְמָן הִשְׁתַּנָּה טַעְמָהּ,
מִצַּד הַבֶּטֶן הִיא מְלֵאָה
וּמִצַּד הַלֹּעַ, רוֹצָה לִטְרֹף קוֹף.  
 
  
 
 
 

 

10 תגובות

  1. הלנה מיימון

    מלכתחילה היתה צריכה
    ללכת על פיל
    או חמור

  2. מירי פליישר

    צחקתי
    וגם הייתי עצובה
    השקרים שאנחנו מאכילות את עצמנו משביעים ומרעיבים

    • אהוד פדרמן

      הצחוק והעצב ירדו לעולם כרוכים זה בזה. ואם לדבר בשם הנשים , במקום לטרוף קופים הן ממשיכות לאכול לוקשים.

  3. מצחיק ואמיתי! הברקה!

  4. אהוד, כתיבה צינית יפה. אותי זה דווקא לקח אוטומטית לחזון צמחונות, הפער שבין הלוע לבטן…

  5. שיר הג'ונגל. הרווח בין הקוף ללביאה…והקוף בכלל צמחוני..למה לה, הוא לא מאיים, מקסימום מעצבן…

    • אהוד פדרלקרוא שמן

      תמי, אני שמח שוב לקרוא שאת לצידנו, החלשים, אפילו שאנחנו מקפידים להאכיל אתכן לוקשים

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן