גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
היתה התעלמות מסוימת של האיש מסימני האזהרה. סיפור של חברה שוייצרית (מילה נרדפת לזהירות) אודות מישהי חביבה שהציעה לה עזרה באוטובוס בקריאת מפה בעוד שותפתה מכייסת את תיקה . זוג קשישים ישראלים נסערים שפגשו האיש והאישה בלובי של מלון סנט מוריץ בברצלונה לאחר שערב קודם שדדו מהם את כספם. השודדים התחזו במקרה זה לשוטרים שמחפשים סמים ותוך כדי חיפוש מדומה לקחו מהם את כל כספם. לא הייתה כאן אלימות. רק תחושת אין אונים והשפלה. הנשדדת שבה ומנתה בהתרגשות את הפרטים, שוב ושוב. הנשדד , בן קיבוץ כבן שבעים, התבצר בשתיקת עלבונו הגברי בשל אי יכולתו להגן על רעייתו ועל רכושם מפני הפושעים. זוג אנגלים שפגשו האישה והאיש בלובי המלון וגם הם כויסו ברחוב. בקיצור, את זה לא תמצאו בעלונים הצבעוניים המשווקים את ברצלונה, אך נראה שכל תייר שני בברצלונה מכוייס בדרך אלגנטית יותר או פחות.
לפני שבועיים יצאו האישה והאיש את הארץ בדרכם לברצלונה ולפני שבוע עזבו אותה בטיסה ללונדון ולאיש נתחלף כל שבוע מהשבועיים בחודש . זה אינו ענין של זמן אלא של קצב ואינטנסיביות אירועים וחויות שהשניים עברו בהשוואה לאילו הקורים בעיר מגוריהם הקבועים – חיפה הידועה יותר כיפהפיה הנרדמת .
אין ספק ברצלונה עיר קסומה, עירנית, חושנית, ים תיכונית, מטריפת חושים.
אין פלא שאדם כמו גאודי, האדריכל הגאון או המופרע ( תלוי את מי שואלים) צמח ופעל בעיר הזאת ויצירותיו המגלומניות אך הבלתי מעשיות, מפוזרות בה ומושכות אליהן מיליוני בני אדם מידי שנה.
הנשים בברצלונה אינן יפות כנשות תל-אביב ולשונן פחות חצופה, אך הן חשופות יותר, מחציפות איברים, מישירות מבט אל האיש המסתובב בכובע בוקרים ומשקפי שמש אופנתיים. חשיפה הוא שם המשחק. אופנת המיני שולטת ברחובות. ובחופי הרחצה, חזון נפרץ הוא לראות נשים חשופות חזה. בכל פינת רחוב רואים זוגות מתנשקים. בדרך לפסגת המונז'איק (הר היהודים ) ביושבם בקרונית רכבל שמסעה אורך 8 דקות והיא תלויה בין שמים וארץ, צפו האיש והאישה בהצגה חיה של נערה ונער מתעלסים בקרונית השקופה שלפניהם . הנופים היחידים שענינו באותן דקות את שני השחקנים ושני הצופים היו נופי הגוף. אך בעוד חוש הראייה של השחקנים הוזנח לטובת חושי המישוש הטעם והריח. התחדד חוש הראייה של הצופים בכוון המפתיע והבלתי צפוי והכל במחיר ארבעה יורו לאדם. בקרונית היורדת מראש ההר הצטרפו לאיש ולאישה בני זוג שלאחר שיחה קצרה התברר שהם מפורטוגל ונמצאים בירח דבש בסיבוב שני. בקיצור, ברצלונה של מעלה היא בהחלט עיר יפה, מוארת ומאירת פנים, חמה ורומנטית.
וישנה ברצלונה האפלה. ברצלונה של מטה.
לפנות ערב ירדו האישה והאיש במורד הר היהודים והלכו לצפות במופע מרהיב עין של מזרקות המרקדות לצלילי מוסיקה בסגנונות שונים שמתקיים למרגלות המוזיאון הלאומי לאומנות קטלנית לא רחוק מכיכר אספניה. בסיום המופע בערך בעשר בערב נהרו האיש והאישה עם המון אדם ססגוני וחוגג לכיוון תחנת הרכבת התחתית ושם במעבה האדמה, בדלת הכניסה לרכבת, חיכה הבחור בחולצה השחורה. כשנפתחו הדלתות האוטומטיות ניסה האיש להדחק אל הקרון המלא עם עוד עשרות אחרים. הבחור בחולצה השחורה יצא את הקרון ובדרכו התחכך בחוזקה באיש . האיש המופתע והמנומס אמר, סליחה?!. הבחור בחולצה השחורה לא ענה ונעלם בהמון שעל הרציף. הדלתות נסגרו בקול טריקה. האישה והאיש עמדו לחוצים בין עשרות זרים. האיש הניח את ידו על כיס מכנסי הדגמ"ח הקצרים, ידע מיד שכויס ואמר בשקט:
– הוא לקח לי את הארנק.
– על מה אתה מדבר? מי?
– באמת שכחתי לשאול אותו לשמו.
– איפה היה הארנק?
– בכיס המכנסיים.
אנחת הוכחה ותוכֵחה נשמעה בקרון ונדמה היה לאיש שכמה נשים הנהנו בראשן בהבנה למרות שלא הבינו את הנאמר,
– זוכר , אמרתי לך לא לשים את הארנק בכיס ?
האיש שזכר, בלע את כעסו על העולם שהתמקד באופן טבעי באישה שאותו רגע נראתה בעיניו בחולצתה השחורה כמשתפת פעולה בדיעבד עם הכייס ואמר ,
– את מחלישה אותי בדיבורים שלך.
האישה נעלבה כי סך הכל רצתה לעזור וכוונותיה היו טובות.
האיש החל עושה בראשו ספירת מלאי – מאה תשעים יורו, כרטיס אשראי אחד, רשיון נהיגה אחד ועלבון כפול . ראשית, על כך שמישהו הצליח לסדר ישראלי, יוצא יחידה מובחרת, רואה חשבון ממולח, זהיר וקטן אמונה בזולת. ושנית, על כך שבמאבק המינים , נטתה כף מאזני הצדק שוב לטובת האישה.
התפנה מקום ישיבה בקרון, האישה שדאגה לליבו החלש של האיש אמרה , שב ! האיש קיבל על עצמו את תפקיד החלש והתיישב . האישה שלפה מתיקה בקבוק מים ובקבוקון טיפות הרגעה ששמור איתה למקרים דומים לזה. האיש לגם לגימה ארוכה מהבקבוק, דחה את הטיפות ואמר, הבעיה היא רשיון הנהיגה.
האישה התרגלה לכך שהאיש משתף אותה רק בסיכומים ובמסקנות ועל פניה הסתמן ??
האיש קרא את מפת פניה.
– אני צריך אותו כדי לקחת את המכונית השכורה בלונדון ביום שלישי.
זה היה בערב שישי.
האיום החיצוני וברצלונה של מעלה גרמו בסופו של דבר לדחיקה הצידה של חילוקי הדעות הקבועים בין האיש לבין האישה לגבי מה נכון לעשות בחיים ומה לא ובכוחות מאוחדים הם נכנסו לנוהל קרב . לאחר שלב ההלם בא שלב המתקפה הנגדית. מה עושים?
עם החזרה למלון בוטל כרטיס האשראי. כרטיס אשראי נוסף נשלף ממחבואו והקטע הזה סוכם ללא נזקים. על מאה ותשעים היורו במזומן נאמר, כפרה ובנוסף, נעשה חישוב מהיר כמה נמוך הסכום לעומת עלות הטיול. ובכלל, נאמר בשיחה, אולי לבחור בחולצה השחורה יש ילדים רעבים ואם היה מבקש, היינו נותנים בכל מקרה. לאור זאת, הוחלט לקזז את הסכום מתקציב התרומות.
השגת רשיון נהיגה בין-לאומי חילופי שיגיע ללונדון תוך שלושה ימים היה יעד קשה יותר, אך לא בלתי אפשרי . לא נוסיף כאן פרטים כי הענין כרוך במעשה שהוא ספק זיוף והאיש, למרות אלמוניותו, לא נחפז להפליל את עצמו.
לסיכום, ענין הכיוס סווג כלא נעים אך לא נורא וקוטלג במדור החוויות המחזקות את הזוגיות של האישה והאיש. ואולי זו היתה רק ההשפעה הרומנטית של ברצלונה של מעלה.
את חברתי – שהלכה עם פאוץ' באופן מופגן- כייסו בתחנת הרכבת בברצלונה בדיוק באותה שיטה. הבחור בחולצה השחורה לא עובד לבד, יש לו שותפים איתם הוא נמצא בקשר עין בתחנה ההומה, ואיך שהרכבת מגיעה הם "יוזמים" דחיפות והדיפות אל הקרון, ואז כשהנוסעים מודבקים היטב לדופן, הבחור בחולצה השחורה נצמד לקורבן, ובלהטוטנות של קוסם הוא מכייס, וגם שומר על הנימוס, הוא לא שוכח לסגור חזרה את הארנק- הכיס-הפאוץ' של הקורבן; משאיר זירת עבירה נקייה ויורד עם שותפיו בנונשלנטיות בתחנה הבאה. רק שלט אחד חסר בברצלונה -אל תעלבו אם לא נשדדתם, זה רק עניין של זמן עד שנגיע אליכם!