בננות - בלוגים / / בן שישים לזקנה…..
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

בן שישים לזקנה…..

['בן עשר למִשנה…בן שישים לזקנה']
 
בֵּן עֶשֶׂר, רָץ שִׁשִּׁים
בִּרְחוֹב הַחַשְׁמוֹנָאִים
– סִמְטָה לְלֹא מוֹצָא.
בִּשְׁעוֹן הָעֶצֶר הַזְמַן לֹא חוֹלֵף
הַיֶּלֶד מַגִּיעַ אַחֲרוֹן, מִתְנַשֵּׁף
כּוֹאֵב לוֹ בַּצַּד – מִתַּחַת לַלֵּב
 
בֵּן שִׁשִּׁים וְטוֹעֵן,  מַרְגִישׁ עֶשֶֹר
לַמְרוֹת שֶׁרְחוֹב הַחַשְׁמוֹנָאִים
מִזֶּה שָׁנִים חַד- סִטְרִי
וְהַכְּאֵב מִזְמַן טִפֵּס לַלֵּב  
 
בֵּן שִׁשִּׁים זַכָּאי לְהַנָחָה   
בַּכְּנִיסָה לְמוּזֵיאוֹן הַזְמַן
מַמְצִיא שְׁעוֹן פָּטֶנְט
שֶׁמֵאֵט, מַרְבֶּה לַעֲצוֹר
וּמֵעֵת לְעֵת הוֹלֵךְ לְאָחוֹר
 
בֵּן שִׁשִּׁים נִזְכָּר בְּאִמּוֹ שֶׁאָמְרָה
מַה קּוֹרֶה בֵּן, אַתָּה גָּדֵל בַּחֲזָרָה?  
עוֹנֶה לָהּ, כֵּן! וּבוֹ בַּזְמַן מְגַלֵּחַ זָקָן לָבָן          
צוֹבֵעַ שֵׂעָר, מוֹתֵחַ  קִמְטֵי צַוָּאר
מוֹחֵק מֵעוֹרוֹ כִּתְמֵי צַעַר
 
תֹּאמְרוּ דִּמּוּי עַצְמִי לָקוּי
קוֹרֵא בָּעִתּוֹן: 'בֵּן שִׁשִּׁים נִדְרַס לַמָּוֶת'
וְחוֹשֵׁב , זֶה לֹא נוֹרָא
הָאִישׁ הִסְפִּיק לֹא רַע
(רָאָה עוֹלָם, יָדַע אַהֲבָה
הוֹרָיו זָכוּ לָמוּת לְפָנָיו
יֵשׁ מִי שֶׁיֹּאמַר קָדִישׁ אַחֲרָיו)
הִקְפִּיד לְהִסְתַּכֵּל שְׂמֹאלָה וִימִינָה
חָצָה חַיִּים שְׁלֵמִים בְּמַעֲבָרֵי חֲצָיָה
אַךְ בְּרֶגַּע שֶׁל הֵסַח דַּעַת, שָׁכַח
וּטְרָאח,  הַזָּקֵנְצִ'יק שֶׁלָנוּ הָלַךְ .     
 

9 תגובות

  1. אהוד, כמה מוזר. העלית את השיר בדיוק כשהגבתי לשירית על טכניקה שהציעה ל"איך להיראות ולהרגיש צעיר יותר" ב'מאגיה כשפה' –
    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=12253&blogID=182#res159687

    מדי פעם אתה סופג פה מקוראים ביקורת על הומור הגרדומים שלך, אבל אני חושב שיש בו הרבה עבודת נפש רצינית.

    • אהוד פדרמן

      אמיר, איני חושב שזה מוזר שכן למרות שאתה צעיר ממני בכמה שנים אנחנו יכולים להגיד שדברים שרואים מכאן, כלומר ממרום הגיל, לא רואים משם – מה שקרוי בנימה אופטימית, החצי הראשון של החיים.
      אגב,מה שקרוי בפיך הומור גרדומים לטעמי זו דרך מצוינת לקבל פרופורציה נכונה לגבי עצמנו, משמעותנו וחותמנו בעולם. ובכלל אני כנראה מושפע מהאנדרסטייטמנט האנגלי שבתוכו אני נמצא כרגע. אגב היום צפויים כאן ממטרים והטמפרטורה המכסימלית 20 מעלות

      • גיורא פישר

        הוי אהוד
        הזכרת לי את ריצת ה"60 מטר". מעניין למה בחרו בזמנו את המספר הזה. אולי זה קשור למורשת הבריטית שאתה נהנה עכשיו מערפיליה.
        ובקשר לשיר, אכן אתה לא עושה הנחות לעצמך ולקוראים.
        שבת שלום
        גיורא

        • אהוד פדרמן

          גיורא ידידי, בקשר לריצת שישים המיתולוגית היא חזרה אלי באסוציאציה (הרי מדובר באיש רדוף מספרים)
          אשר להנחות – אני מסתובב בלונדון בין מוזיאונים להצגות ומופעי תרבות ושואל כמו ילד שמצא אוצר, האם יש הנחה ל'סניור' . להפתעתי אף אחד לא מבקש ממני תעודה שמוכיחה את גילי, ומה שיותר עצוב, אם שכחתי לשאול- מציעים לי את ההנחה. אתה מבין, אני שעד לפני חודש חודשיים, זכאי הייתי להנחה של חיילים

  2. אהוד, "מוֹתֵחַ קִמְטֵי צַוָּאר
    מוֹחֵק מֵעוֹרוֹ כִּתְמֵי צַעַר" אוי כמה קשה אבל אפשרי, אפשר לעצור את הזמן, אפשר…

    • אהוד פדרמן

      תמי , בהזדמנות את צריכה לספר לי על השיטה לעצירת הזמן ו… נעשה מזה סטארט אפ תרתי משמע

  3. יפה האירוניה שבמספרים

  4. חני ליבנה

    אוי ואבוי איזה סוף, ואולי טוב, במלוא כוחו הלך? שיר מהחיים!!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן