גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
במסגרת פרוייקט התכתבות היצירות – שיר מענה לשירגיג של תלמה פרויד
יש שמועה
יֵשׁ שְׁמוּעָה אוֹדוֹת אָדָם
שֶׁבָּרָא עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ
בְּבָרְחוֹ מִצַּלְעוֹ, מִתְנַשֵּׁף
נִשְׁמָתוֹ לַחֲשָׁה
נָחָשׁ, נָחָשׁ…
הַיָּכוֹל אִישׁ לְהַכִּישׁ אִשָּׁה
לְהַשִּׁיל עוֹרוֹ וּלְפַתּוֹת
לְהַשִּׁילוֹ וּלְפַתּוֹתָהּ
לְהַשִּׁיל בִּגְדָהּ וּלְלָפְתוֹ בְּפֻתָּהּ
לְפֶתַע מִסְתַלֵּק הֶחָלִיל
מְחַלֵּל הַיְצוּעִים
עַל גְּחוֹנוֹ זוֹחֵל
מְבַקֵּשׁ מְחִילָתָהּ.
אהוד, אולי בעתיד האדם יענה על ציפיות השיר מבלי לבקש מחילה.
תמי, הריני מסב את תשומת ליבך לדו המשמעות של המילה מחילה
אכן בהתאם הייתה תשובתי…:)