התחבר
בננות - בלוגים / / פומפיי
גילגול איטי

  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

פומפיי

 ב -2 באוגוסט שנת 70 – ט' באב ג'תת"ל,  החריבו גייסות רומי ובראשם טיטוס, את בית המקדש השני. 
ב- 24 באוגוסט שנת 79 – י' באלול ג'תתל"ט,  כיסו ממטרי אפר וולקני שתי ערים רומאיות, הרקולנאום ופומפיי.  בין החורבות נמצאה גם כתובת בפחם "סדום ועמורה".
מה שמוכיח שכדור הארץ הוא עגול ומה שנמצא כרגע למעלה, ימצא בהמשך למטה, שיכולה להיות אפילה באמצע היום, שידעו את דבר סדום ועמורה, אך הלקח לא נלמד. והראיה, ציורי הקיר והפיסלונים שנותרו מבתי הבושת של פומפיי כמו גם תנוחת מותם של כמה מתושבי העיר שהתאדו בשעה שידעו את ידידיהם  בהותירם חללים בשכבת האפר. חללים לתוכם נוצק גבס רטוב בידי המשחזרים .  
ברור גם לכל מי שעיניים בראשו ו/או יודע גימטריה שהכל קשור בכל, שאין חדש תחת השמש, שמה שהיה הוא שיהיה וכמובן שיש אלוהים.
בן דודי ששמו האמצעי, תשׂוּאה והוא מאמין גדול בנדל"ן, טוען שהכל גם יכול להיות להפך, וגם הוא צודק.
כמעט אלף ושבע מאות שנים השתמרה פומפיי, קבורה תחת שכבה של 4 מטרים  אפר וולקני. עוד מאתיים חמישים וארבע שנים חלפו מאז שאיכר שחרש את אדמתו  מצא את שרידיה ועד שביקרתי בה.
מעניין כמה מעט השתנה במשך אלפיים שנה. אנשים, עדיין, שותלים כרמים, בוצרים ענבים ושותים יין, אוהבים לקנות ולבלות, יוצאים לתיאטרון, לאיצטדיון סמי או קלאודיוס, מתעמלים במועדוני ספורט. הולכים לבתי מרחץ.  לפי ציורי הקיר, תנוחות האהבה לא השתנו וכמותן, שיטת ההתרבות. 
כאז, כן עתה, אנשים מתעלמים מסימנים מוקדמים, חיים  בצל ווזוב אנושי בשם 'רצועת עזה' ומאמינים שאין מה לעשות, לבד מלקוות שהוא לא יתפרץ שוב .
ועדיין לא סיפרתי את סיפור ההעפלה ללוע הווזוב שכמעט וחיסל את נישואי.    

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*

CAPTCHA Image

*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן