מטפחת כחולה הופכת לעומק באר משוררת, ביבליותרפיסטית, מנחת סדנאות כתיבה
ולטובת האלמוני/ת שהצטער/ה שפספס/ה אותי בהייד פארק- הנה, אני מעלה את השיר:
v\:* {behavior:url(#default#VML);}
o\:* {behavior:url(#default#VML);}
w\:* {behavior:url(#default#VML);}
.shape {behavior:url(#default#VML);}
Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
font-size:10.0pt;"Times New Roman";}
רק מבטינו בחסות הציבור
|
אֵיךְ אֶפָּרֵד מִמֵךְ עַכְשָׁו
וְלִפְנֵי שֶׁהִתְחַלְתִּי אותָךְ
אַנִיחֵךְ
מְקֻפֶּלֶת שׁוּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת
לְיַד בַּעֲלֵךְ, אֵיךְ
אֶת שְׂפָתָייִךְ שֶׁלְּיַד, שֶׁכִּמְעַט
אֱאֶרוז, אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיִיךְ
מְגוּמְגָמות עַל זְרוֹעִי חָשׁוּפָה
אַעֲלִים לְתוֹךְ רִיק.
אֵיךְ אַנִּיחַ אוֹתָךְ
חֲלוֹם לֹא פָּתוּר
בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הַלַּיְלָה לָיוֹם.
אֵיךְ אֶעֱבֹר בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת
מֶאָחוֹרַי קִירוֹת
מִלְפָנָי בִּטְנֵךְ מִתְעָגֶלֶת,
מִצְדָדַיּ מִלִּים
שֶׁל אָבְדָן.
אֵיךְ אֶגְדַל יְחֵפָה,
אֵיךְ אַצְמִיחַ כְּנָפַיִם לָקוּם,
אֶתְחַתֵּן
בִּלְעָדָיִיך, לֹא אִתָּךְ,
לֹא תְּעַרְסְלִי אוֹתִי
וַאֲנִי לֹא אותָךְ, אֵיךְ
לֹא נִתְפַּשֵּׁט, אֵיךְ אֶסְתפֵּק בָּךְ
אומֶרֶת: אַתְּ יָפָה
(וּשְׁתֵינו לְבוּשׁוֹת
שָׁחֹר).
ליאור גרנות
הי ליאור,
אז אולי גם תעלי את השיר האחר, של שנה שעברה?
אני אתעמק בהם בלילה שלי. רעיון מעולה להעלות את זה.
שיר מאוד יפה. מרגישים את העצב של הגירוש מן האינטימיות.
תודה רבה, נעם.
ל"אלמוני", שיר כזה יפה, חבל לפרסם באנונימיות, בלי לשמור לך את זכויות היוצרים… את/ה יכול/ה להיות גאה בשיר הזה (:
השיר שהאלמוני המסתורי העלה כאן הוא השיר שלי- שקראתי בהייד פארק שנה שעברה. זה השיר שלוות עירי. ומי אתה- אלמוני? ומהיכן יש לך את מילות שירי מודפסות?
הי, גבריאלה.
תודה לך, על התגובה לשני השירים.
גם שלוות עירי הוא כמובן שיר שלי, שאותו קראתי בשנה שעברה. וגם אותי מעניין לדעת מי הוא האלמוני שמחזיק לו שירים שלי מנוקדים… ומעלה אותם לבלוג שלי באלמוניות.
שבוע טוב.
ליאור
אכן, מעניין. האם לא חילקת דפים של השיר באותו אירוע לפני שנה? האם השיר לא פורסם בדפוס או באינטרנט לפני כן? אם לא – אכן תמוה!
לא, השיר לא פורסם לפני כן…
האלמוני הוא אילן ברקוביץ'
יפים מאוד שני שיריך, ליאור
תודה רבה, חנה.
אין לי מושג אם צדתי את כוונתך, ליאור יקרה, אך כבר ידוע ששיר שיוצר אל האור, קרניים שונות נוגהות ממנו. אני מאד התחברתי אל השיר הראשון. עצוב ושקט כפרידה מאם אהובה. מרגש.
איריס,
הרבה תודה לך. מרגשת אותי ההתרגשות שלך.
וכן- אני מסכימה איתך לגבי הקרניים…
תודה לך.
ליאור
לאלמוני.
כן- הבנתי שאתה לא אילן ברקוביץ.
אין לי עניין לנהל איתך דיון על השירים שלי כל עוד אתה נותר באלמוניות הזאת, ובטח כל עוד אתה מתחזה לאנשים אחרים.אני מבינה שאנחנו מכירים ושמשום מה יש לך את השיר שלי "שלוות עירי" ואתה גם מרשה לעצמך להעלות אותו לכאן בשמי. אם יש לך משהו לומר לי- אתה מוזמן לומר אותו בשמך ולא להסתתר, ובטח שלא להשמיץ אנשים אחרים. אם תרצה להגיב תגובה עניינית ומזוהה- אקשיב לה, ואם לא- אני מבקשת ממך להפסיק להגיב לדברים שלי. תודה.
ליאור
חבל.
התגובה הייתה עניינית. מחמיאה. וודאי שלא פוגענית.
סליחה אם נעלבת.
אעלם כמו שבאתי.
ביי לך, חיים טובים.
ולפני שהתחלתי אותך אניחך – איזו שורת שיר יפה ומכמירת לב ליאור
חנה,
כמה רגישה הקריאה שלך, ונוגעת.
והאופן בו את כותבת את התגובה שלך- מלטף ממש.
תודה לך.
ליאור