מַפְתֵּחַ / ליאור גרנות * אַתְּ היחידה שיש לה המפתח— אני זועקת אלייךְ ממעמקי המרתף אותו בניתי כל חיי. וְאַתְּ- בחוכמה של בנאים- מְחזֶקֶת מֶלֶט בינות הסדקים: העובדה שחורֵי המנעול של שתינו דומים כל כךְ- אין פירושה שרק אני מחזיקה במפתח. * מהצוהר הזעיר שנקבע סמוך לתקרה אפשר לשמוע שקשוקי מפתחות. אני אפילו לא מתאמצת לגרור את הסולם ...
קרא עוד »ארכיון חודש: יולי 2009
התוגה שעזבתְּ פֹּה
"אֶת הלילה שלךְ, שעזבת לבדד,/ שעמד על דלתייך,/ סחרחר משיאים,/ שנשא את חוליי המוקדש לךְ לעד,/ שידע לענות רק בשמךְ האחד-/ את הלילה שלך מרגיעים, מרגיעים.// בידַי, שנגעו בךְ, דועך השרב./ מה יקרו לי חיי שהיו הדומֵך!/ את זרה. את זרה. אל תבואי עכשיו./ התוגה שעזבת פה גדולה כה ממך.// באחרון נרותיו- בשביל מי הדלקתים?-/ כבר עומֵם המשתה אשר אין ...
קרא עוד »